זוגיות לאור הקורונה

זוגיות לאור הקורונה

‌מה לא נאמר כבר על זוגיות, משפחה, ביחד ולחוד ב'צל' נגיף הקורונה ?כמה רע שאנשים רבים מובטלים,  שבלתי נסבל שאין מסגרות לימודים לילדים ומה עם ערימת הקשיים הכלכליים ואבוי לכמות הוויכוחים ההרסניים, שהאלימות תפסה תאוצה ואפילו הגירושין כבר נראים כמו מוצא.

וואו!!  בואו ננשום לרגע. אכן, המציאות החדשה שנכפתה עלינו קשה ללא ספק וההשלכות שלה בהחלט לא מחייכות אלינו בלשון המעטה אבל חשוב גם להאיר את האור שהביא אתו הכאוס הזמני הזה בתחומי מערכות יחסים ומשפחה בכלל.

זוגיות היא כמו פאזל עם מיליוני חלקים קטנים שמורכבים בעמל רב, ביזע ומול אינסוף אתגרים שהחיים מציבים לנו. אנחנו חיים את הפאזל הזה ומוסיפים לחבר חלקים כל הזמן ותוך כדי תנועה אבל אם לא נעצור מידי פעם להיטען, יהיה לנו קשה מאד להמשיך בהרכבת הפאזל הזה.  הכאוס הזמני יצר לנו עצירה שאמנם לא ביקשנו אבל זימן בתוכו לכולנו הזדמנות להתבוננות ברגעי אושר קטנים שלא הבחנו בהם קודם וחוויות משפחתיות מזכירות לנו מהו הערך שלנו כמשפחה שמעניקה לכל  החברים בה הגנה,  פרגון הדדי וצמיחה.

ואיך אפשר שלא להבחין באור הגדול שהופנה לכבוד הורינו, הסבים והסבתות שלנו שקיבל פתאום את העוצמה והחשיבות להם הם כל כך ראויים.  אמנם הריחוק הפיזי והגעגוע אליהם קשה, אבל אנחנו עסוקים יותר מתמיד בהגנה עליהם וברצון להנעים את זמנם.

הבידוד החברתי האיר לכולנו כמה נעים ושפוי שיש לנו את הביחד ואפילו הדייטים המתישים בשטח הרווקים והרווקות החזיר לעצמו במעט את יוקרתו ואת הרצון להמשיך לנסות למצוא את החלק הנכון לפאזל האישי.

בואו לא ניתן לאפילה הזמנית להסתיר מאתנו את כל האור והטוב שצמח ממנה. ניקח לעצמנו רגע פרטי או זוגי בסוף כל יום שעובר עם כוס יין או כל משקה אהוב אחר ונמנה בקול את נקודות  האור הקטנות שהצלחנו לראות או שנכנס מפגש משפחתי קטן שבו כל אחד יספר על חוויה נעימה שחווה.  רק ככה נוכל לפנות מקום לאור הגדול שעוד מצפה לנו ולהעריך אותו בהתאם.

שלי פפרברג – יועצת אישית/זוגית ומגשרת משפחה (עו"ד).

050-6959096

האם אנשים יכולים להשתנות

כשליבי התקשרה אלי היא שאלה רק שאלה אחת: "האם אנשים יכולים להשתנות". עניתי את התשובה הקבועה שלי: "כן, רק אם הם רוצים את השינוי. אם לא הייתי מאמינה שאפשר להשתנות אז לא היה למקצוע שלי זכות קיום"

היא המשיכה: "הוא אומר שהוא רוצה, אבל אני לא מאמינה לזה האמון שלי בו נגמר. הוא עשה לי כל כך הרבה רע, שאני לא מאמינה שהוא יכול להשתנות"
"מה קרה" שאלתי
"הוא לא בא לקראתי בכלום, תמיד אני זו שצריכה להתפשר, תמיד אני צריכה לתת והוא מצידו לא עושה כלום. אז דיי. חברה המליצה לי עליך וקראתי את כל הפוסטים שלך, נפתחו לי העיניים ואין לי כוח לזה יותר. הריבים שלנו גם מתנהלים ברמה נמוכה.. נראה לי שאני רוצה להתגרש.. מה את אומרת?
קודם כל, כיועצת זוגית, אני אף פעם לא אמליץ להתגרש. באופן כללי זה לא משהו שיצא ממני, אני אעשה הכל כדי שהנישואים יצליחו. במקרה שלה היא כל כך היתה עסוקה בלהאשים אותו שהיא לא שמה לב לעצמה. זה נכון שהוא עשה דברים ואמר דברים לא יפים זה נכון שהוא פגע בה, לא התפשר ורק ראה את עצמו, הכל נכון.

אך, איפה היא היתה?

היא אפשרה לו לעשות את כל זה, לכן הוא המשיך לרצות לשנות מישהו שלא רוצה להשתנות זה בזבוז זמן לכן אני לא  מתמקדת בו, אלא בה עיקר העבודה הוא איתה – חיזוק הביטחון שלה, העצמה שלה, מציאת הקול הפנימי –מה באמת הרצונות שלה. כל עוד היא תמשיך להתנהג איתו באותה הצורה, כפי שהיא התנהגה עד עכשיו – הוא ימשיך באותה הדרך ושום דבר לא ישתנה. ברגע שהיא תפסיק ותתחיל להתנהג אחרת- רק אז אולי יהיה שינוי גם מבחינתו

למה זה עובד ככה?

אנחנו נמשכים למה שאנחנו מכירים (בין אם במודע ובין אם לא). ברגע שכל חייה היא התרגלה לשים את עצמה אחרונה, דאגה לרצונות של כולם ולא כל כך ידעה בכלל מה הן הרצונות שלה, היא משכה לעצמה סביבה כזאת שרק דורשת וכך המשיכה את אותו הדפוס גם כשפגשה את בעלה- כי היא לא הכירה משהו אחר. רק אם היא תפסיק לוותר על עצמה ותשים את עצמה במרכז, הוא בסופו של דבר יבין שזה משהו שלא הולך להשתנות ויקבל את זה (או שלא)

בכל מקרה, רק כך יש סיכוי שמשהו ישתנה. לכן השאלה היא לא האם אנשים יכולים להשתנות, זה לא צריך לעניין אותך, אלא- איך את הולכת להשתנות…

אודליה לוי- יועצת אישית ומלווה בתחומי מערכות יחסי

5 טיפים לזוגיות נהדרת

5 טיפים לזוגיות נהדרת , אני קוראת לזה: 'אחר כך קל'. או בראשי תיבות: 'אחכ קל'. אחרי שמקפידים על חמשת הטיפים הללו – נהיה קל ונעים בבית ?

א' – אשמה – כשלפרטנר שלנו כואב וקשה, רובנו חשים אשמה. זה לא משהו רציונלי, אלא משהו שהוטמע בנו בחינוך החברתי. לכן, כשאחד מבני הזוג מביע קושי או כאב, זה מוביל הרבה פעמים לריבים. כי הפרטנר ששומע את הכאב חש רגשות אשם ומנסה להצדיק את עצמו. למשל, נועה מתלוננת שבן הזוג שלה, אופיר, יוצא בכל יום חמישי עם החבר'ה שלו מהצבא והיא מרגישה לבד. כשאופיר שומע את התלונה הוא ממהר להסביר לה עד כמה חשובים לו החברים האלה. הוא נותן מענה לטקסט המפורש שנועה אמרה ומנסה להצדיק את בחירתו לצאת בחמישי בערב. זה ריב קבוע שהם רבים כבר זמן רב. נועה מרגישה שלאופיר לא אכפת ממנה. במקום לשקוע ברגשות אשמה ולהטיח בנועה הצדקות – אופיר יכול להקשיב לתחושה האמיתית של נועה, שהיא לבד ולמצוא דרך, מבלי לוותר על החברים, לעטוף את נועה בתחושה שאכפת לו ממנה ושהיא לא לבד. למשל על ידי שיזום דייט זוגי עם נועה ביום רביעי וירעיף עליה חיבה, מה שמביא אותנו לטיפ השני.

ח' – חיבה.  אנשים צמאים לחיבה. למילה טובה, למחמאה לתחושה שרואים אותם ומעריכים את הטוב שבהם. גם אם זה 'מובן מאליו', תגידו מילה טובה. "איזה מלך שקנית קפה, זה שימח אותי". אז מה אם הוא קונה קפה תמיד? תאירו בזרקורי ענק על כל דבר טוב שהפרטנר שלכם עושה. זה יגרום לו לרצות להיות עוד יותר טוב ?

כ' – כפתורים. לכל אחד מאיתנו יש כפתורים דימיוניים, שאם נלחץ עליהם – נגיע ללב שלו. יש מי שאוהב פרחים ואחר – לא סובל אותם. יש מי שאוהב הפתעות. יש מי שזקוק למגע ואחר למילים טובות. יש מי שאוהב שמצלצלים אליו, לשמוע את קולו, אחר זקוק להודעות חיבה בטקסט. תהיו סקרנים לגלות מהם הכפתורים של האהובים שלכם. וזיכרו שזה עלול להשתנות, עם עונות השנה, עם המחזור החודשי או סתם ככה, אז שימרו על סקרנות כל השנה.

ק' – קריאת מחשבות. מלמדים אותנו שאם מישהו באמת אוהב אותנו – הוא ידע לבד מה אנחנו רוצים. זו שטות מוחלטת. האחר הוא אחר. ואין לו שום דרך לדעת מה את אוהבת שיעשה או יגיד, איפה את אוהבת שיגע ואיך. ספרו לאהובים שלכם איך אתם רוצים להרגיש אהובים ואל תתאכזבו אם הם לא מדייקים, למדו אותם שוב.

ל' – לב. הרבה אנשים מנסים לנהל מערכות יחסים דרך הראש, המיינד, הרציונל. להביא טיעונים מנומקים, לנסות לשכנע. זה עובד נהדר בדיבייט או בבית משפט, אבל זה לא עובד במערכות יחסים. מערכות יחסים הן רגשיות וזקוקות לדיאלוג רגשי – לב אל לב. אם אתם רוצים להביע את עצמכם ולתקשר עם האהובים שלכם – רדו מהראש אל הלב ונהלו שיח במרחבי הלב. שתפו ברגשות, והקשיבו לרגשות של האחר. כדאי להשתמש בטון רך, כזה שיכול לאפשר לאהובים לחוש מוגנים ולהיפתח גם הם.

ו…אחר כך קל – אם עשיתם את כל זה, נהיה קל ונהדר בבית ?

ד"ר מיכל צוקר – יועצת זוגית ומרצה במכון פתרונות
חברת האגודה הישראלית לייעוץ זוגי

 

לתת מעצמך ולא את עצמך

היא הגיעה אלי עם רגשות מעורבים, עצבות ורצינות שלא אופייניים לה.

בכי, כאב מהול בתחושת הקלה ושחרור.

מצבים בהם הנפש חלוקה, הרגש והלב משמשים בערבובי.

הקשבתי לה – היא דיברה במילים ובתנועות הגוף.

פרידה!

העלינו תובנות של מה למדנו מהקשר שהיה

ואיך צמחנו מהיחסים שהיו/לא היו.

אני בוחרת לשתף אתכם והסיבה ברורה מאוד

"לא מתכוונת לוותר על עצמי".
"לא מתכוונת לתת את עצמי ולהישאר לבד".
"לא מתכוונת לרצות כדי לקבל אהבה".

3 תובנות שאם כולנו נשכיל לחיות איתן, חיינו ייראו אחרת לגמרי.

על כל תובנה אפשר לדבר שעות אבל לא אלאה אתכם בפירוט.

ואז הדמעות זלגו שוב, הכאב ניצח לרגע.

אפשרתי לה ואף עודדתי אותה שזה בסדר, והבכי בסופו של דבר הוא עוד כלי לאוורור הרגשות הפנימיים ותחושת הקלה שתבוא אחריו.

3 ימים אחרי פרידה מזוגיות של תקופה ממושכת הם לא דבר פשוט בכלל.

חיבור לרגשות העכשוויים זהו הדבר החשוב מכל כרגע.

לשחרר, להוציא, לדברר ולאוורר את הרגש שמתחבא מתחת לכ"כ הרבה שכבות/מסיכות.

ואז הצעתי לה דרך נוספת מרפא, משחררת ומאפשרת לתת דרור אינסופי למחשבות, לרגשות , לתחושות – כתיבה.

ואז שלפה את הפלאפון שלה והראתה לי מה כתבה אתמול באוטובוס.

ואת זה אני משתפת אתכם (באישורה) כדי שנוכל להימנע ולמנוע סיטואציות דומות:

"היחסים איתך היו ריקוד מייגע בין חום לקור.

לא היה רגע של נחת.

לא היה רגע אחד לעצור את המרדף ולנשום לרווחה.

ברגעים האומללים רק קיוויתי שזה כבר ייגמר. ייחלתי למגע שלך, למבט הרך בעיניך.

באותם הרגעים רק קיוויתי להרגיש את האהבה התובענית שלך, היא הייתה כמו שמן למדורה שלי.

ברגעים המאושרים חששתי כי ידעתי שבקרוב מאוד אפול שוב למלכודת שטמנתי לעצמי ואאבק ברצון שלי לזעוק לשמיים.

ידעתי שבכל צעד שאעשה לעבר עצמי, אני רק מלבה את חמתך שתתפרץ עליי בלי רחמים.

עם זאת תמיד התהלכתי בתקווה שעם עבודה קשה, לבסוף, תרחף שלווה מעל ראשינו, ותו לא.

איכשהו, ככל שהצד של מערכת היחסים ביני לבין עצמי על כף המאזניים נעשה כבד יותר, הצד של מערכת היחסים בינינו התרוקן מכל טוב… או שאולי לא היה בו הרבה מלכתחילה?

ניסיתי למלא את הצד שלנו שוב בכובד משקל אהבתי אליך, אבל בכל פעם מחדש זה נשפך מבין האצבעות שלי כמו מים".

התרגשתי מאוד איתה ובשבילה לנוכח היכולת שלה לכתוב על המצב ממקום של כאב  מאוד אותנטי, ממקום של התכווצות שהביא להתרחבות. ממקום של הבנה מה היה מה לא היה. ממקום של מה היא תרמה וכמה רצתה אל מול הריק שנתקלה בו.

ולמה אני משתפת אתכם?

אל תוותרו על עצמכם ויהי מה !!!!

היו קשובים ללבכם ולרגשותיכם.

תאהבו, תתנו מתוך אהבה ושמחה ולא ממקום של ריצוי וצמא לאהבה.

תשמרו על עצמכם גם מפני עצמכם.

כל הזמן עם יד על הדופק כדי לא ללכת לאיבוד גם בתוך "חיבוק" ויחסים לכאורה טובים.

לא להיות בזוגיות עם אחר = להיות בזוגיות עם עצמי. וגם בזוגיות עם אחר חובה לשמר זוגיות/קשר עם עצמי שלי.

אז סיגל יקרה (שם בדוי),

צאי לדייט עם עצמך ותיהני מכל רגע.

יש לך את עצמך ואת מדהימה, חכמה, נבונה, בוגרת, את נראית מליון דולר.

תעופי על עצמך את שווה, את ראויה, את אהובה.

הכל בסדר והכל לטובה.

כשאת לבד – את לא לבד – את עם עצמך וזה המון .

מאת: פנינה טובין – יועצת זוגית ומינית

תני מעצמך ולא את עצמך.

לבד בתוך הביחד

לבד בתוך הביחד… האם זה טוב?

זוכרים שכשהתאהבתם נדמה היה שהעולם עצר מלכת? שאר העולם פשוט נעלם לו…

בשלבים הראשונים של האהבה הרומנטית חלים שינוים בתחושותיהם של בני הזוג כלפי עצמם. הם נעשים נמרצים מאד, עליזים יותר, רואים את החיים באור חיובי.

לחיים פתאום יש תוכן ומשמעות ובני הזוג מוכנים ומזומנים להם…

אלינור בן טאטא

במהלך התקופה הראשונה של האהבה הרומנטית בני הזוג מרגישים סימביוטיים באופן טבעי, זה מרגיע לחשוב כאחד, להרגיש באופן זהה, לא צריך בכלל מילים כדי להבין זה את זה. התאהבות היא קצת כמו לאבד את עצמך למישהו אחר.

כשאנו מדברים על זוגיות – אנו מדברים על הביחד כשלם. על אומנות החיבור בין השניים כדי ליצור תחושה של שותפות. זמן קריטי זה – האהבה הרומנטית – היא שלב בסיסי חשוב בו הזוג יוצר את האינטימיות המקסימלית שלו ובה בעת נרקמת תחושת האמון הטוטלית בבן הזוג.

כשזוגיות עושה את צעדיה הראשונים, לרוב אנו חושבים כי לא ייתכן מצב כזה של לא להיות ביחד – לעולם לא נרצה לחיות בנפרד. תקופה רומנטית, משגעת, בה האושר מציף אותנו ומרחיק כל מחשבה אחרת שאינה עוסקת בכם. ישנה כימיה מאחורי ההתאהבות וכל אינדיבידואל חווה זאת אחרת, מחקרים מוכיחים כי לדופמין יש השפעה עמוקה על המוח.

אולם, התקופה הזו אינה נמשכת לנצח, היא חולפת לה אט אט כאשר האמון שרכשתם זה לזה והאינטימיות התפתחה לה.

כשהאהבה הופכת סימביוטית

בתוך כל הביחד הזה יש כאלה המתקשים להבין את חשיבותה העצומה והבלתי מעורערת של הנפרדות בתוך מערכת היחסים.

סימביוזה היא מילה נרדפת לתלות זה בזה. על מנת שתוכלו ליצור שותפות אמתית ובעיקר בריאה, אתם חייבים לתת מרחב, כזה שבו כל אינדיבידואל במערכת הזוגית יוכל להביא עצמו לידי ביטוי באופן המדויק עבורו מבלי לבטל את עצמו. נפש אינדיבידואלית היא המרכיב החזק והמדהים ביותר במתכון לזוגיות ארוכה ובעיקר בריאה.

אין מדובר כאן על ניתוק, על פרידה, על חיץ- ממש לא. מדובר כאן על היכולת של כל אחד מבני הזוג לאפשר לבן הזוג שלו לצמוח מתוך הכרה והבנה כי הוא אדם אינדיבידואל בתוך המערכת הזוגית שלכם. הצמיחה של מערכת יחסים יציבה תלויה בחלקה בצמיחה הנמשכת של הפרטים המרכיבים אותה.

אז מה הבעיה בעצם?

כשאנו פוגשים זוגיות אנו מביאים אליה את כל המטענים הרגשיים שצברנו בחיינו קודם לכן בתת המודע שלנו ורוב הסיכויים שמאחורי השנים הללו , במודע או שלא במודע, עסקנו בליטוש התמונה של השותפות המושלמת שתהיה לנו. לתמונה זו התווספו פרטים שנתנו לה חוויה של חמימות של אושר, של ביחד. הפנטזיות הקלסיות והמאוד מנחמות הללו עלולות ליצור בלבול, אכזבה ותסכול רב כשלחיינו מגיע בן זוג אמתי. מדוע? כיוון שגם לו ישנן פנטזיות משלו ואידיאולוגיה אחרת, שונה משלכם על זוגיות וצרכים שונים של נפרדות. בקיצור, תמונה אחרת לגמרי משלכם.

כשאתה מרגיש שאתה כבר לא יודע מי אתה…

לאחר התקופה הרומנטית בה אתם חווים את הביחד כחוויה אמתית, נכונה וורודה יש לומר… מתחילה לכרסם בכם המחשבה כי… לא הכל ורוד פתאום…"למה אני מרגיש כך"? האם אני כבר לא אוהבת אותו"?

בתוך מערכת זוגית ממושכת, עם הזמן, לעתים ישנה סכנה שאחד מבני הזוג יגלם תפקיד / משחק שמצופה ממנו. בחלוף הזמן, ייתכן כי תגלי/ה התנגדות לכך. תחושות קשות של איבוד העצמי, איבוד החלומות שלי, יחלו להופיע שאלות כמו מי אני? כעס על עצמי למה ואיך הגעתי למצב הזה.

לאורך זמן במערכת יחסים אתם מסתכנים במילוי מלאכת התפקיד המצופה מכם. ייתכן כי תתחילו להתרעם על כך שלא יכולתם להיות האדם שהייתם פעם, או אדם שאתם רוצים להיות. אתם עלולים להאשים את בן / בת הזוג שלכם בתחושת אבדן הזהות שלכם.

כך הולכים לאיבוד בזוגיות.

כמה בלבול.

אנחנו כבר לא מצליחים לזהות האם המחשבות שלנו באות מאיתנו או שמא אלה מחשבות שמגיעות מאחרים, שסיגלנו לעצמנו, ששכנענו את עצמנו שהן שלנו ובשבילנו.

מעולם לא היה קשה לך לענות על השאלה הפשוטה הזאת: "מי אני"?

אז…

כיצד תשמור על זהותך בתוך מערכת זוגית:

ריכזתי עבורכם מספר דגשים והמון חומר למחשבה…

זכרו את האני העצמי שלכם – כאשר הייתם רווקים, אני משוכנעת שהיו לכם לא מעט תחומי עניין וחלומות משלכם. תחומי עניין אלה סיפקו לך את תחושת הזהות העצמית הברורה לכם על ידי אישור מחודש של מי שאתם ומה חשוב לכם. כעת, משאתם בזוגיות, אלו נדחקו מעט הצידה או לפחות קיבלו עדיפות נמוכה יותר. זכרו את עצמכם, את מי שאתם, באמת. את האני השלם שלכם. כך תגיעו לזוגיות שלכם ברורים יותר לעצמכם וכמובן לפרטנר שלכם. ויתור עליהם בסופו של דבר יכה בכם , יכביד עליכם ויגרום לכם לכעס ובעיקר אשמה על בן הזוג.

ערכים – הם אבן הדרך שלנו בחיים. כוכב הצפון שלנו. ערכים הם כמו גבולות, אלה יאפשרו לך להתמודד מול סיטואציות שייקרו בדרכך – קבלת ההחלטות שלך אז "יתיישבו" על האני האמיתי שלך.
הפסיקו לנחש מחשבות של בני זוגכם – כאשר אתם מנסים למלא את החסר, אתם מסתכנים בהעלאת מחשבות ורגשות שאינם עולים בקנה אחד ואינם באים בשום אופן מבני הזוג שלכם. קריאת מחשבות מספקת תחושת שליטה בדיונית וכוזבת. אל תיחפזו להסקת מסקנות מהירה – שבו, דברו את שעל לבכם ועשו סדר במחשבות שלכם.

היו בכאן ועכשיו – כאשר אתם חווים רגשות שלילים עזים המעוררים בכם סלידה ופחד -האינסטינקט הראשוני שלנו הוא מיד לשחרר אותן מאיתנו. כאשר אתם צריכים להבהיר נקודה מסוימת הקפידו לקחת בחשבון את כל תחומי המציאות , פרופורציות רבותיי.

זכרו את החברים שלכם – בתחילת הקשר, בואו נודה על האמת , כל מה שאתם צריכים זה האחד את השני. אתם בבועה של תשוקה ואהבה. בידוד מסוג זה הוא מלכודת של סימביוזה כאשר אנו מחליקים לכיוונה לאט לאט.

הישארו פתוחים לעולם, החברים שלכם יהיו אלה שיתמכו בכם כאשר מערכת היחסים שלכם תעבור טלטלות. החברים יעזרו לכם להתבונן בתמונה השלמה מזווית ראייה קצת אחרת.

הם תמיד היו שם בשבילכם.

לבד בתוך הביחד

אלינור בן טאטא,
יועצת זוגית ומשפחתית

זוגיות ודימוי עצמי

במאמר זה אתייחס להגדרת מושג הדימוי העצמי, והשפעות אפשריות של דימוי עצמי נמוך על הקשר הזוגי.

דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. המונח מתייחס להיבטים שונים בחיי הפרט: דימוי אישי (תכונות אופי), מוסרי, גופני, משפחתי, חברתי, אקדמי ועוד. מושג זה עונה על שאלות כמו, "מה אתה חושב שחבריך לספסל הלימודים חושבים עליך?" "מה אתה חושב שחושבים עליך בעבודה?" הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל הילדות המוקדמת ומושפע מאוד מדמויות שנתפסות בעיני הילד כדמויות סמכות (הורים, קרובי משפחה אחרים משמעותיים, מחנכים וכדומה). דימוי זה ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות וכן יכול להשתנות גם בהמשך החיים הבוגרים.

כל אדם שונה מזולתו ומהווה ישות נפרדת ומוגדרת אשר לה אישיות וזהות משל עצמה. כל אחד מאתנו מחזיק תמונה פרטית, מודעת, של עצמו הבאה לידי ביטוי במספר רב של פרמטרים כדוגמת:

– כיצד אנו נראים?
– מה אנו אוהבים/שונאים?
– מהם הכישרונות שלנו?
– מהם נקודות התורפה שלנו?
– מה מעצים אותנו?
– מה מרגיז אותנו?
– וכיו״ב

דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא  מעריך את עצמו בפועל.  כאשר הפער הוא גדול, האדם נוטה לפתח ביקורת הרסנית ולא פרודוקטיבית כלפי עצמו, ומייחס לעצמו תכונות שליליות וכישלונות בעיקר.  לעיתים קרובות הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים- לימודים, קריירה מקצועית, קשרים חברתיים וכמובן זוגיות.

כיצד הדימוי העצמי משפיע על הזוגיות? 

ישנן מספר  השלכות אפשריות של דימוי עצמי נמוך על הזוגיות, ביניהן נטייה להימנע משיח עם בן הזוג בשל חשש מדחייה, קבלה של התנהגות לא מכבדת מצד בן הזוג, או לחילופין

השענות יתר על בן הזוג , תוך דילול משאביו הנפשיים.

אנשים עם הערכה עצמית נמוכה עלולים  להיות ספקניים וחרדים באשר למידת האכפתיות של הפרטנרים שלהם כלפיהם.  לעתים קרובות, הם יטו להפנים תחושות ורגשות שליליים, ולא יתלוננו על בעיות בתוך מערכת היחסים מחשש לדחייה.  במקום זה הם ישמרו לעצמם את התלונות, ומראש יכנסו למצב של התגוננות במקום לנסות ולהתמודד עם המצב ועם השאלות הללו בצורה פתוחה ואינטימית.

תקשורת אינטימית יכולה לעזור לשפר את חיי האהבה.  חשוב להבין שאם הפרטנר נמנע מלשוחח על מערכת היחסים בצורה פתוחה וכנה, זה לאו דווקא בגלל שלא אכפת לו ממנו, אלא יותר משום שהוא מפחד שאם הוא יראה סממנים של חוסר הסכמה, הוא בסופו של דבר ייפגע.  אפשר להניח שדווקא להישאר בשקט במצב של לשכוח ולסלוח הוא אקט שמבנה מערכות יחסים ותורם להן, אבל כשזה מגיע לנושאים אקוטיים במערכת היחסים, חוסר היכולת לשוחח עליהם יכול להיות הרסני.  עבודה על העלאת ההערכה העצמית בתוך מערכת יחסים עשויה לקדם דיאלוגים יותר פתוחים ואינטימיים בתוך הזוגיות. לכולנו ברור שמערכות יחסים עשויות להיות מורכבות, אבל המפתח הוא האופן בו אנחנו בוחרים להתמודד עם המצב כשאנחנו חשים בחוסר סיפוק.

אחת ההתנהגויות  הנגזרות מדימוי עצמי נמוך הינה קבלה של התנהגות לא מכבדת מצד בן הזוג. הערות כגון: ״אני חש שהיא אינה לוקחת אותי ברצינות״ או ״אני חשה שאני מאבדת את עצמי בקשר״ עשויות להעיד  על כך שבן הזוג מתקשה לשמור על כבודו העצמי בקשר. ניסיון קליני מראה, כי רוב הזוגות חווים קשיים בתחום זה במידה זו או אחרת. כאשר אחד מבני הזוג חש שהוא מתקשה לשמור על כבודו העצמי, עלולים להופיע רגשות מייסרים של חרדה, עצבות ובעיקר בדידות, אף על פי שעל פניו נראה, ש״הכל בסדר״.

הצעד הראשון הנדרש כדי לשמור על כבוד עצמי בזוגיות, ולמעשה בכל מערכת יחסים הוא להגדיר את הגבולות שלך, לסמן ״קווים אדומים״. למשל, אם הבעל מתעכב באופן קבוע בשיחות טלפון עם קולגות בעבודה בסופ״ש, ההשלכות של כך עשויות להיות שהמשפחה תתחיל לאכול את ארוחת הערב השבועית המשותפת בלעדיו.

השלכה נוספת, והפוכה של דימוי עצמי נמוך על הזוגיות, היא השענות יתר על בן הזוג.  אנשים עם דימוי עצמי נמוך, עלולים לפנות ללא הרף לבן הזוג שלהם כדי לזכות באישוש ואישור עצמי, כדרך לחזק את ההערכה העצמית שלהם. להיות הכתף התומכת במשרה מלאה, ואפילו יותר, של מישהו עלול להיות די מתיש, גם אם אוהבים אותו מאוד.  עפ״י הפסיכולוגית ד"ר לסלי בקר פלפס, קבלה עצמית מאפשרת מערכת יחסים מספקת ואישית יותר, משום שבאופן זה אתם מסוגלים להתמקד באחרים (ולא רק בעצמכם) ובכלל, כל הטענות שאתם משמיעים בפני בן הזוג על הערך הנמוך שלכם בעיני עצמכם, עלולות לחלחל פנימה ולשכנע אותו כי אתם אכן צודקים.

בין אם הדימוי העצמי הנמוך יוצר נתק בתקשורת, או עודף והצפה בתקשורת, המפתח לזוגיות חיובית ובריאה מחייב התייחסות לנושא הדימוי העצמי ולנושא התקשורת אופטימלית, מקרבת, תומכת ומצמיחה בין בני הזוג.

ברכה יוסף,
יועצת זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים

רחמים על בן הזוג

גלי, בת 52, נשואה לאלון במשך 28 שנים ולהם שלושה ילדים מתבגרים. היא פעילה חברתית למען הקהילה, ובין לבין התחביב שלה הוא לצייר.

"אנחנו צוות טוב, בבית הכל מתנהל מושלם, יש לנו חלוקת תפקידים, יש לנו הרבה חברים, אלון מכור לספורט ולמראה שלו, ויש לו ביקורת על איך שאני נראית".

גלי, הגיעה אלי ושיתפה שאלון תפס אותה בבגידה, הוא ראה התכתבויות שלה בטלפון.

"בהתחלה נלחצתי, נבהלתי, אבל כשנרגעתי הבנתי שאין בינינו כלום. אנחנו מנהלים את הבית כמו שותפים, וזהו!! אין לנו שום דבר מהנה יחד, אין לנו על מה לדבר, איתו אני מרגישה בודדה ולא מוערכת. אני רוצה להתגרש ממנו, לא רוצה להמשיך לחיות ככה. רוצה להרגיש נאהבת, רוצה לאהוב, קשה לי הבדידות".

בדיון סוחף הגענו לשאלה של – למה נשארים בזוגיות כשהיא גוססת?

הסיבות הן מגוונות ורבות…

ניפוץ חלום המשפחה, הילדים, אומץ, פחד מהלבד, פחד כלכלי, פחד מעימותים

מה יגידו עלינו…

אבל מה שהכי הקפיץ אותי ואני שומעת את זה לא מעט זה

"רחמים על בן הזוג".

"הוא איש טוב, אני לא רוצה לפגוע בו, אני פוחדת עליו, איך הוא יתמודד…"

השיחה הזאת הדהדה לי בראש כמה ימים…

רחמים על בן הזוג?

אז בואו נעשה סדר, כל עוד אתן מתעסקות "בו" – בהתמודדות שלו  אתן שוכחות אתכן!!!!

המחשבה "עליו", גורמת לאישה להרגיע את המצפון שלה, לתת הסבר טוב שהיא רגישה ולא אכזרית לבן זוגה. או שזה סוג של בריחה מההתמודדות שאת הכי רוצה – לעזוב אותו ואת מספרת סיפורים לעצמך.

ויש גם את הסיפורים על החיים אחרי, שבחוץ אין "גן עדן" ואולי עדיף להישאר עם המוכר והידוע.

מטבעי ותפיסת העולם שלי גם כיועצת, זה לנסות ולתקן לפני שמחליפים, אך יש הרבה מצבים שחבל על הזמן, הכוחות והאנרגיה.

המערכת כבויה לגמרי, אין לבני זוג (או לאחד מהם) רצון להציל, וכשאין רצון = אין יכולת…

האם זה המצב שלכן?

תתחילו להתמקד בעולם שלכן, ברצונות שלכן, בחלומות שלכן, באנרגיה שלכן.

מה משמעות החיים שלכם?

מה מדליק אתכם להיות בתחושת חיות, ערות ושמחה?

בן הזוג שלכן יתמודד ואם צריך, ייקח עזרה חיצונית וימקד גם את עצמו! הילדים יתמודדו, כל עוד תהיו קשובים לצרכים ולקשיים שלהם.

גירושים לא חייבים להיות מלוכלכים מצד אחד, ומצד שני יש פה פגיעה גדולה בבן הזוג שגורמת לו "ללכלך" את הגירושים ולהכאיב לצד השני, גם כשהוא לא רוצה.

פגיעה באגו מובילה להרס (זה כמו שהיינו ילדים וכשקיבלנו מכה ישר החזרנו לצד השני מבלי לברר, להבין, להעמיק את סיבת המכה). כשאנו נפגעים ההתנהגות הבסיסית שלנו והילדית היא להחזיר.

ההבדל בין התגובות קשור מאד לתחושת הערך והקיום של בן הזוג,

אם הוא חסר ביטחון ויש לו אגו, הוא יחפש "נקמנות" ולהקשות עלייך,

ואם הוא אדם מודע לבטוח בעצמו הוא יבין שאין טעם להישאר בקשר "גוסס" שאתם סובלים בו ולא ממשים את עצמכם. הוא יבין שהאחריות למצב היא של שניכם. הוא יהיה מעוניין לסיים את המערכת על הצד הטוב ביותר ושתהיו שניכם מאושרים.

אז כן, גירושים זה לא דבר קל או נעים, אבל זו תקופה- זכרו!!!

תקופה שיש לה התחלה, אמצע וסוף.

ומשם יש התחלות חדשות, בתקווה ורצון לטובות יותר, למיקוד משמעות, יעדים, ושמחה.

מה שבטוח לחיות חיים שלמים במקום שלא טוב לך, לא מצמיח אותך, בלי אהבה והתרגשות, לא מאתגר – אין טעם!

רדו מהגדר, תבחרו!

או שתחליטו שיוצאים לדרך שלתקן ולהעיר את הזוגיות הזאת

או – להיפרד ולסגור אותה.

אין אפשרות להישאר במקום שלא טוב לנו.

ואם לנו לא טוב אז גם לו לא טוב.

אין מצב שלאחד נעים והשני סובל – יש מצב שהאחד פוחד להתמודד והוא מתפשר על החיים שלו ובוחר לחיות חצי חיים.

זה בדיוק המקום שמזמן בגידה, שאת מאפשרת לעצמך להיסחף,

את מקבלת הערכה, מה שאין לך בבית, הפיתוי גדול, הריגוש והחיות בחוץ מעירים אותך ומחזירים לחיים.

ובבית יש עצב ובדידות.

אל תתפשרו על החיים שלכם!

אהבה וזוגיות הם מפתח לאושר, לשמחה, לצמיחה ולהתפתחות שלכם.

(הפוסט כתוב בשם נקבה אך מתאים לשתי המינים)

מזמינה אתכם לשיחת התייעצות והכוונה, לתקן או להחליף.

#מדברים_יחסים

דניאלה דבח כהן – יועצת זוגית, משפחתית ומינית

050-9613040

זוגיות זה לא פשוט

אנחנו מחפשים, מתלהבים, מחזרים, מחוזרים, מתרגשים, חווים חוויות, מצפים, הביטחון העצמי עולה ומתחזק, הדימוי העצמי בשמים, רוצים זוגיות, רוצים שתמיד יישאר ככה, באותה רמה של ריגוש, תענוג. ציפייה וסיפוק. וזה אכן קורה. הצד השני מתלהב באותה מידה ויש חיבור. אבל…

האם אתם יודעים מהו הכוח החזק ביותר בחיים? רבים יגידו – אהבה, אין ספק שהיא כוח אדיר אבל לא הכי חזק. הכוח הכי חזק בחיים – הם החיים עצמם!

החיים מביאים אותנו למחוזות שלא תמיד ידענו, תכננו או רצינו.

לחיים דינמיקה משלהם ואנחנו חלק מתוכם חיים ומשתנים עם הזמן.

התהליך הזה של שינוי קורה גם בקשר הזוגי. כאן עומדים למבחן שני בני הזוג, כל אחד לחוד ושניהם יחד. כל אחד לחוד צריך להתמודד עם עצמו, רצונותיו, שאיפותיו, תשוקותיו, תכניותיו, חלומותיו וגם עם המקום והמצב בו הוא נמצא בזמן הנוכחי.

שניהם ביחד צריכים להתמודד עם התכניות שרקמו ביחד, עם הציפיות המשותפות, עם הסביבה הקרובה (משפחה וחברים) המקיפה אותם ומהווה חלק מחייהם, זאת מול המציאות היומיומית שאינה בהכרח תואמת את מה שחשבו קיוו וציפו שתהיה.

כאן בא למבחן החוזק והחוסן של הקשר הזוגי וגם היכולת של כל אחד מבני הזוג להסתגל לשינויים, לקבלם, תוך שיתוף, תקשורת, הבנה, כבוד הדדי, אמינות, חשיפה, גילוי, כל זאת על מנת לשמר את הגחלת, את האש שאליה כל כך נמשכו בתחילת דרכם.

בדרך כלל זה הזמן שאנו היועצים הזוגיים נכנסים לתמונה. לא תמיד הסיטואציה ברורה לזוג כי הם כבר בתוך המבוכה, ההתלבטויות, הכעסים והתסכולים, לעתים כבר בתוך מלחמה מתישה והם קרובים להרים ידיים (תרתי משמע…)

התפקיד שלנו להרגיע, לשקף, לעזור להם להבין, להכיר ולקבל את תמונת המצב ויחד איתם להסיר את המכשולים שנערמו בדרכם והרחיקו אותם אחד מהשני ומהאושר של כל אחד מהם בפני עצמו והאושר המשותף. זהו משא שעלינו להוביל ולקוות שהם ישתפו פעולה. נעשה זאת עם הרבה אמפטייה, הכלה, שיקוף, הקשבה, הבנה והכוונה.

יתכנו מצבים שהמצב כבר מקולקל, גם אז ההחלטה היא של הזוג אנחנו תמיד נהיה איתם בכל אשר יחליטו.

שלמה ברוש, יועץ זוגי