אני מריה קרמרוב, יועצת זוגית, מינית וטיפולית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בקרימינולוגיה קלינית.
עובדת עם זוגות רב גוונים, דו מיניים, חד מיניים, יחסים פתוחים ופוליאמורים.
אני לא רואה הבדל משמעותי בין מערכת זוגית קלאסית, לבין כל הגוונים האפשריים של זוגיות במאה 21, ומטפלת בזוגות חד מיניים, דו מיניים, מערכות יחסים פוליאמוריים ומערכות פתוחות. הבעיות "הזוגיות" שונות אך דומות אצל כל אחד מההרכבים המוזכרים, רק כמות האנשים המעורבים בתהליך משתנה.
לפי דעתי, רק עכשיו, במאה ה-21, אנשים מתחילים ללמוד, איך לאהוב אחד את השני במערכת יחסים זוגית ואכפתית, ואיך לפתור בעיות כדי להישאר ביחד בטוב ולא להיפרד, אך הדרך עוד ארוכה.
הדבר החשוב ביותר בכל מערכת זוגית, זה לדעת לדבר, לשמוע ולהקשיב אחד לשני, ולא לצאת מנקודות הנחה קודמות וניסיון עבר. כל מערכת יחסים היא ישות בפני עצמה, וניסיון עבר לא תמיד עוזר בקבלת החלטות בהווה. כמו שאמר אלברט איינשטיין: "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."
אני חושבת שבימינו, חשוב מאוד ללמד את בני הזוג להיות ביחד עוד לפני הנישואין, כי במאה ה-21 אנשים לא ממהרים להיכנס למערכת זוגית ובעיקר לא ממהרים להתחתן. הרבה מאד זוגות באים בגישה – אם לא נצליח בפעם הזאת, נתגרש ונמצא מישהו טוב יותר. מונוגמיה סדרתית גורמת לחיפוש מתמיד של בן/בת זוג טובים יותר, מתאימים יותר, ולא מאפשרת הכרות מעמיקה עם עצמנו ובני הזוג הנוכחים שלנו, מה שגורם בהרבה מכרים ליחסים שטוחים ולא עמוקים רגשית.
אנשים לומדים דברים שונים במהלך כל החיים, ללכת, לרכוב על אופניים, לנהוג, לומדים כללי התנהגות, לומדים שפות חדשות, לומדים להיות הורים. אבל מסיבה כלשהי, רבים חושבים שהם יודעים איך להיות בזוגיות, ואין צורך ללמוד את זה.
אם תשאלו את עצמכם, מהי אהבה? האם התשובה שלכם תהיה בוודאות זהה לתשובתו של בן/בת זוג שלכם? ומה לגבי אכפתיות? או כל מילה אחרת?
כדי להישאר ביחד בטוב, צריך ללמוד – מהי זוגיות בעיני כל אחד מבני הזוג, מה הציפיות, מה העבר של כל אחד מהם, מה הם למדו ממערכת משפחתית של כל אחד מהם וכיצד הם רוצים להביא את זה לידי ביטוי במערכת המשפחתית הזוגית שלהם, מה הספקות של כל אחד מבני הזוג, ולבנות שפה משותפת.
אתם יכולים ללמוד זוגיות!
