מזוגיות קשה לזוגיות מקודשת

לפי גישת האימאגו, זוג אינו אלא אותם שניים העלולים להקשות זה על זה עד סיוט. ההנחה הנה כי האדם בוחר באופן לא מודע את בן הזוג הכי לא מתאים, ועדיין בחר בו מפני שביכולתו של בן הזוג ליצור תיקון ליחסים קודמים עם דמויות הוריות, ריפוי וצמיחה.

זוגות שונים מדברים באופן שונה, השמש שוקעת וזורחת בזמן אחר לכל אחד מבני הזוג. זוג הינו מצב דו-לשוני בו שני אנשים מגיעים לקשר ביניהם עם שתי שפות שונות. כאן הגשר חשוב על מנת ליצור זוגיות. הגשר מאתגר את בני הזוג לחצות אותו ולהגיע לעולמו של הזולת, ל"עולם שלו". כאשר יצליחו לחצות את הגשר וליצור מרחב קדוש, יהיו בני הזוג מהות אל מהות.

אני מאמינה גדולה של פעולות קטנות ועקביות במציאות. אני מאמינה גדולה שהדרך לרפא את הלבבות שלנו זה לעשות פעולות קטנות של אהבה, נדיבות ואצילות שוב ושוב ושוב… רגע אחד הלהבה הפנימית מאמינה לאהבה הזו ונדלקת וניצתת מחדש.

מהרעיונות לפעולות כאלו:

1. קנו פרחים.

2. תנו חיבוק ונשיקה קרובים לפני שאתם יוצאים מהבית וכשאתם חוזרים.

3. שלחו מיסרונים מפתיעים והביעו את אהבתכם.

4. כתבו מכתב אהבה בכתב ידכם ומסרו אותו במעטפה יפה.

5. הכינו משהו טעים לאכול, שאתם יודעים שישמח את בן הזוג.

6. לכו לסרט יחד.

7. לכו להצגה יחד.

8. צאו לבית קפה לבדכם.

9. הפתיעו במתנות סמליות ומרגשות.

10. הכינו ארוחה רומנטית לאור נרות.

11. החביאו פתקי הוקרה ואהבה לבן זוגכם בכל מיני מקומות מפתיעים (ארנק, ספר, חדר רחצה, או על המראה…).

12. לקראת ימי ההולדת הקדישו זמן, מחשבה ותשומת לב לבן זוגכם – ההרגשה שמישהו חשב עלי לעומק וטרח עבורי היא חוויה מרפאה.

13. חגגו בכל הזדמנות – קידום בעבודה, העלאה בשכר, קבלת פרוייקט נחשק, סיום מסלול לימודים, השגת הישגים משמעותיים, מעבר דירה, קניית בית, מכירת בית, הישג של אחד הילדים – כל דבר הוא סיבה למסיבה. חגיגות מגדילות את רמת האושר שלנו.

14. עשו פעולה רומנטית אחת לכמה זמן.

15. הרבו ללטף ולחבק.

16. העצימו ופרגנו – זה תמיד מרגש וחשוב לנפש שלנו.

17. רקדו. שימו שיר שאתם אוהבים בנגן שלכם ורקדו בספונטניות.

18. הרבו לצחוק – לראות קומדיות, לקרוא בדיחות יחד. פשוט לצחוק.

19. התעניינו בבן זוגכם – בדקו איתו מה הם הדברים שממש משמחים אותו והקפידו למלא כל פעם משהו אחד – זו תחושה של התרוממות נפש.

20. צאו לצעוד יחד בטבע.

21. צאו לרכב על אופניים יחד בטבע.

22. הפתיעו בנופש משותף של כמה ימים – רק שניכם.

23. גברים – הציעו מיוזמתכם לערוך דיאלוג (זה חלק מהקידוד הנשי לתחושה של נאהבת).
נשים – הזמינו את בן זוגכם לחוויה ארוטית מענגת (זה חלק מהקידוד הגברי לתחושת נאהב).

24. הצטרפו לבן זוגכם למשהו שלא קל לכם ללכת אבל אתם מוכנים לעשות את זה עבורו – זה נותן תחושה של אכפתיות והתמסרות.

25. פרגנו לבן זוגכם זמן שקט לבדו ותמכו בכך.

26. דאגו שחדר השינה שלכם יהיה המקום היפה והמטופח ביותר בבית. זהו משכן האהבה שלכם. שימו פרח יפה על המיטה עם פתק הקדשה.

27. מצאו זמן מתאים ושתפו את בן זוגכם בעשרים דברים נפלאים שקיימים בו – תמיד טוב לתרגל סליחה ולראות את הטוב.

28. הגשימו אחד לשני חלומות קטנים – זו תחושה עצומה של שמחה.

29. למדו לבקש את מה שאתם רוצים והפסיקו לאלתר את ההאשמות ההדדיות – זה מרעיל את המרחב הזוגי.

30. מצאו חוויות רוחניות שאתם יכולים להיות בהן ביחד – מדיטציה, סדנה, תפילות, לימודים לרוח – זה יוצר תחושה עמוקה של חיבור ומחויבות לקשר.

31. למדו לעומק את פצעי הילדות של בן זוגכם והיו לו מקור לריפויים – דרוש לכל דיאלוג וזמן.

32 .דגדגו אחד השני – זה מזכיר לנו להפסיק להיות כל כך רציניים

33. שחקו יחד – הילד הפנימי בכל אחד מכם יפרח.

34. אחת לתקופה עשו איזו מחווה הרואית, משהו גדול למען בן הזוג. זו ההשקעה המניבה ביותר שיש.

35. היו נדיבי לב עם בן זוגכם.

36. דברו אל בן זוגכם תמיד בכבוד. בכל מקום. המרחב ביניכם הוא קדוש.

37. מצאו עשר דקות כל בוקר וכל ערב לשוחח– מחקרים מצאו שזה אחד המקדמים הגדולים של זוגיות טובה.

38. שתפו באומץ את העולם הפנימי שלכם, את הרגשות שלכם – אף אחד לא נביא ולא יכול לנחש זאת אם לא תשתפו.

39. דאגו כל אחד מכם להיות מעיין נובע של שמחה ואנרגטיות על מנת שתוכלו לתת מעצמכם אחד לשני.

40. אל תוותרו לעולם על אהבה אמיתית!!!

דניאלה דבח, יועצת זוגית, משפחתית ומינית.

                        050-9613040

               Dd.yofitofi@gmail.com

למה אנשים בוגדים? זווית קצת אחרת

בגידה היא נושא טעון ולא בכדי, מדובר בפגיעה באנשים רבים שלרוב מאוד אהובים על הבוגד\ת. לא מרבים לפענח את הבגידה וממהרים לשפוט אותה, להוקיע אותה ולהסתיר אותה פן יפוצו שמועות וימהרו לרכל על המשפחה למופת שאתם. אני מבינה את הפחד הזה, משום שבחברה שטבועים בה קודי התנהגות כגון זוגיות מונוגמית מאות בשנים, (נעזוב כרגע חברות שמאמינות בזוגיות פוליגמית ופוליאנדרית) קשה להיות שונה, קשה לסטות מהקו המנחה הקשוח.

אבל רגע שנייה! לפני שאתם סוקלים אותי וקוראים למיגור התופעה המציקה שהיא אני, תנו לי להסביר לכם למה אני חושבת אחרי שנים של חקירה לא פורמלית למה אנשים בוגדים, וזה לאו דווקא הסיבות שישר רצות לכם לראש.

למה אנשים בוגדים? זאת שאלה שלא נשאלת ברבים משום שברוב הפעמים אף בוגד לא ירצה להודות בכך שהוא בוגד או בגד אי פעם בחיים שלו במישהו. זה לאו דווקא בבני הזוג הנוכחים זה יכול להיות בני זוג מפעם, אך הם אינם רוצים לקחת את הסיכון ולו הקטן ביותר שמישהו יעלה על דעתו שהם אכן בוגדים.  

לבגידה יש הרבה סיבות, הרבה מקרים של בגידה בכלל לא קשורים למה שקורה בתוך הבית וזה לחלוטין תהליך פנימי שהאדם הבוגד עובר עם עצמו במהלך תקופות חייו השונות.

אנחנו נוטים לשנוא את הבוגדים אנחנו נוטים להוקיע אותם מאתנו אנחנו נוטים לבקר לשפוט לקצוץ ולרצוץ את ראשם כי אנחנו מאמינים שאנחנו לא כאלה- אנחנו לא בוגדים. אוקיי, אולי כרגע אתם לא. הבגידה נחשבת למעשה הנאלח ביותר, למעשה הבזוי ביותר שבני זוג יכולים לעולל אחד לשני (טוב בסדר צודקים יש יותר גרועים אבל תודו שזה אחד מהקשים) הבגידה יכולה להיות בגידה מינית, בגידה כלכלית ובגידה משפחתית.

בואו נתמקד בבגידה מינית. בגידה מינית אין לה אופי מסוים. בגידה מינית יכולה להיות ללא מגע בכלל, הייתן מאמינות?!  בגידה מינית יכולה להתבצע בעל פה, בגידה מינית יכולה להתבצע דרך מכשירים סלולריים בגידה מינית יכולה להתבצע בעבודה, ברחוב, בחדר כושר או בכל מקום שאתם רק מעלים על הדעת. כן, כן גם בחלל. איזה מזל ששלחנו את החללית בלי צוות אנושי!

אין טיפוס מסוים של בוגד. בוגד יכול להיות כל אדם שאתם פוגשים ברחוב. כן כן כל אישה וכל איש שאתם פוגשים ברחוב הוא בוגד או בוגדת פוטנציאלים, מלחיץ ומלהיט בו זמנית נכון?  אין טיפוס מסוים או טייפקאסט של בוגד. אף בוגד לא יוצא החוצה עם כתר מבריסטול של הילד שלו שכתוב עליו “אני אלירן ואני בוגד, נעים מאוד”. העובדה הזאת יכולה לזעזע , אבל אני מציעה שפשוט נקבל אותה כי אין לנו דרך באמת לדעת והאמת שכבר ליהקו את הגרסה האחרונה של  “ציד המכשפות” אז בואו פשוט נירגע וננשום.  בוגדים מסתובבים בקרבנו, אללי וטרילליי, עובדת קיימת חיה ונושמת.

על פי מה שחקרתי (שוב באופן לא פורמלי) יש סיבות מאוד שכיחות וסיבות שכיחות פחות לבגידה. אני לא ראיתי הבדל משמעותי בין הסיבות שגברים בוגדים לבין הסיבות שנשים בוגדות אף על פי כל מה שקראתן\ם בכל מיני מגזינים. כולם רוצים להרגיש מושכים, אטרקטיביים וסחורה חמה, גברים ונשים.

אחת הסיבות המרכזיות שעלו גם אצל הנשים וגם אצל הגברים הייתה השעמום וחוסר התשוקה והמשיכה במערכת היחסים הנוכחית, אצל רובם עדיין קיימת אהבה והערכה כלפי בני הזוג שבבית. כשהמשיכה והתשוקה בקשר לא מתוחזקות באופן שוטף זה הופך מצע מצוין לסיבות האחרות לפרוח וכלגיטימציה “לקפוץ מהצוק” ולבגוד, אך חשוב להגיד כי זאת לא סיבה בפני עצמה אלא רק סיבה תומכת. 

והנה הגענו בצעדי ענק אל הסיבות לבגידה, מוכנות? 

-תחושת החדשנות. מראה חדש, מגע חדש, ריח חדש, ההתרגשות ,ההתאהבות לפעמים, כל אלו גורמים לדופק שלנו לעלות והתחושה הזאת נעימה כמעט לכולנו. זאת תחושה שנעלמת בקשר ארוך טווח ומי שבוגד לאו דווקא בוגד כי יש בעיות בבית, או כי האישה לא נראית כבר כמו שנראתה בעבר, או בגלל הגבר שגידל כרס חביבה, שדווקא עובד יפה מאוד על עצמו בחדר כושר בקאנטרי 3 פעמים בשבוע ומבחין במלא טוסיקים  בטייץ שחור צמוד עושים סקווטים ו…רגע …מה? איפה הייתי? אה כן, חדשנות. אז לא, זה לא תמיד בגלל שאין משהו טוב בבית, ולראיה לכך- מספיק סלבריטאים שסיפקו לנו רכילויות פשוט תעשו גוגל.

-סיפוק מיני ואי השתלבות במונוגמיה- תאמינו או לא, תסכימו או לא, תמחו על כך או לא, תרגנו על כך או לא ועוד צמדי מילים שהקשר התחבירי שלהן מתחיל להיות רעוע, יותר מידי אנשים שלקחו על עצמם קשר מונוגמי פשוט אינם בנויים לכך. תחושת התסכול בתוך הקשר לא תמיד נובעת מבני הזוג, אלא מרצון פשוט ונקי להיות עם עוד פרטנרים כי ככה הם בנויים! כי ככה לטעמי רובנו בנויים אם היו לנו התניות ומוסכמות חברתיות אחרות. הנה אני שומעת את גל ההלם והזעם שעולה מכם וגורם לאצבע שלכם להיכנס לכוננות כתיבה ולשגר לי תגובה נרגזת ונחושה על כך חצופה. אז קודם כל אתם צודקים , אני חצופה , אבל כנה. קחו רגע עם עצמכן\ם , תנשמו נשימה עמוקה, ותהיו ברגע אחד נקי עם עצמכם , בלי שלאף אחד אין ציפיות מכם, אף אחד לא שופט אתכם, לאף אחד לא אכפת מה עובר לכם כרגע בראש, ותשאלו את עצמכם- “אם היה אפשר ומותר ואף אחד לא היה נפגע מזה האם הייתי רוצה להתנסות עם עוד פרטנרים?”…..

אשאיר אתכם עם התשובה הכנה הפרטית שלכם.

את הסיבות שקראתם עליהן בעבר אין צורך לפרט, כגון רצון בתחושה שאני מושכת, מילוי צרכים מיניים שאני לא מקבל בבית, חוסר פירגון ורצון לחוש ביטחון, ועוד ועוד… כל אלו סיבות נכונות ואמתיות וכואבות. בחרתי להתמקד בסיבות לא נוגעות לפרטנר לחיים כי חשוב לי להדגיש שאין אשמים בבגידה, בגידה זאת בחירה, בחירה מאוד קשה (לרוב האנשים בעלי המצפון) שלא תמיד קורית בשמחה ובששון. אנשים בוגדים לרוב חשים תחושות אשם כבדות לפחות בהתחלה.

אני לא באה לספר לכם כמה הבוגד הוא אדם מסכן ומתוסכל (על אף שבעיני הוא אמנם לא מסכן אך בהחלט יש בו התסכול לא קטן) אני באה להראות לכם ולהציע לכם נקודת מבט שהיא קצת שונה ממה שאנחנו כל כך רגילים להביט דרכה שהבוגד הוא לא אדם רע, הוא פשוט רוצה להמשיך להרגיש בחיים.

הופ הנה אני כבר שומעת את מה שיש לכם בראש “תתאפק” “תתאפקי” “סולם ערכים” “סדר עדיפויות” “אם אני יכולה לא לבגוד למה הוא לא” “גם אני מאוד רוצה אבל אני לא עושה” “למה אתה לא יכול” ???  כי אתם זה לא הם, כל אדם חווה את חייו בצורה שייחודית לו, בצורה שרק הוא יודע ומבין מה באמת עובר עליו כל רגע ורגע.

אני באמת מבינה את הכעס ואת תחושת הנבגדות, הייתי שם, לא פעם, זאת תחושת מקטינה ומצערת, אך אם נדע שהסיכוי לכך תמיד קיים, לפחות בעיניי האימפקט של המקרה באם הוא יקרה  יהיה פחות קשה ואולי רק אולי נדע להעריך את מה שיש לנו בידיים קצת יותר.

 

מורן לי קוגן, יועצת מינית וזוגית

          054-2353634

monazaf123@gmail.com

למה אנחנו מרגישים בדידות במערכת יחסים?

רובנו אם לא כולנו , ייחלנו לרגע בו נפגוש את הנפש התאומה שלנו, את האדם שיסיר מאתנו את נזר הבדידות ויעטה על ראשנו טייטל חדש ומבריק המתנשא מעל כל הבושות והשאלות החודרניות שספגנו בערבי שישי עם המשפחה –  “בזוגיות”.

כן כן, הגיע הרגע בו אנחנו בזוגיות עם אדם שעונה לנו כמעט על כל הצרכים, שמרגיש אותנו, שאנחנו נהנות ונהנים לשכב עמו, לתת ולקבל, להעניק ולספוג, לצחוק ולבכות, ועוד כל מיני קלישאות שמבוססות על תן וקח. החלום התגשם, המטרה הושגה, היעד נכבש, והלב התרחב.

כמה זה נפלא לצאת ולבלות, לעיתים בדאבל דייט עם הזוג היפה השני בחבורה שלכם,  לעיתים לבד , להתמזמז מול כל רווקי תל אביב הצעירים לנצח, להנציח לעולמי עד תמונות שלכם והכלב הפשושון שלכם באינסטוש ובפייסוש, כמה לבבות ווירטואלים  מורעפים עליכם ותגובות כגון “איזה מהממים שאתם! חמסה!!” נזרקות ונכתבות כמו עשרות אגורות שנחשבות כטיפ למלצר שנתן לנו שירות גרוע. אח , זאת בהחלט תקופה מדהימה.

ואז מתחתנים, או שלא. מביאים ילדים, או שלא, אך עוברת תקופה, שנה ועוד שנה ועוד שנה , והופ עשור יחד. עבר מהר אה? זה הזמן לחגוג את הזוגיות החדשה שנוצרה. לא , לא את הזוגיות החדשה שחגגתם שלשום עם הפילגש, אלא את הזוגיות החדשה שלכם, זאת שכבר לא מזכירה כמעט במאום את הזוגיות שהייתה לפני עשור. השתנתם, עברתם כברת דרך כבני אדם, כאינדיווידואלים, כאוטונומיות נפרדות.

השחיקה שבגידול הילדים מולידה עשרות תרחישים, ואם לא ננסה להיות פוליטיקלי קורקט אלא ננסה להיות אמיתיים עם עצמנו בקריאת שורות אלו אני בטוחה שיש במוחכם מספר תרחישים שעוברים על בני זוג במהלך הזוגיות. ישנו משפט שאומר : “העיניים נשארות רווקות”.  אני אומרת שגם הידיים וגם הרגליים והלשון ובעיקר הרצון באדרנלין ותחושת החיות נשארים רווקים (וכמובן שגם האגן, מה חשבתם שאחסיר אותו? זה לא מאמר לאנשים בעלי לב חלש) . לא , זה לא מאמר על פוליאמוריה או בגידות, זה מאמר על בדידות , והיא קיימת בכל סוגי מערכות היחסים, גם הפתוחות שביניהן יכולות להיכשל במתן המענה לצורך הבסיסי שלנו באינטראקציה.

הבדידות לא חייבת להגיע ברבות השנים, ישנן בדידויות שמגיעות גם בהתחלה, ומשום סיבות כלשהן הזוג מחליט שראוי לו להישאר יחדיו (השד יודע למה, אבל מסתבר שזה קורה , ולא מעט כך שאל לנו לשפוט, אולי מעט לרחם על הנפשות המסכנות).

רגע אבל אנחנו יחד, אנחנו ישנים יחד, אוכלים יחד, איך את יכולה להגיד שישנה בדידות במערכת יחסים? ועוד בנישואים !? למי יש זמן בכל להיות לבד עם כל הביחד הזה? אז יש, ולא מעט.

מתי ניתנה לכם ההרגשה שאפשר לדבר בפתיחות מלאה במערכת היחסים? להגיד בקול רם את כל הצרכים העמוקים , האמיתיים , האלה שאולי לא נשמעים הכי אתיים, הכי זוגיים, כאלו שרק מעצם אמירתם יש בהם סיכון בפירוק המשפחה? או לפחות כך אתם חושבים.

אם הייתם אומרים לבני הזוג שלכם באמת מה חסר לכם, מה הייתה התגובה שלהם? נסו לדמיין עצמכם מדברים בגלוי ומשתפים את הכול! (כן גם את הפנטזיה הזאת שאתה מת לנסות אבל אתה יודע שלא יקום ולא יהיה כי תגיעו לרבנות רק מעצם העובדה שהעלית את הנושא).

הבדידות לא מתבטאת רק בחוסר היכולת לבטא רצונות תשוקות מאווים ומחשבות.  היא מגיעה גם כאשר אתם מבטאים אך אין מענה מן הצד השני. משל הייתה לכם בריכה אך מעט מאוד מים ממנה אתם תצליחו לספוג בכיסים. (למי שתהה דימויים מוזרים זה כאן, אז אל תלכו יש עוד כמה בדרך) התסכול לפעמים חונק והוא יכול להיות מאוד אכזרי. תופעות הלוואי של הבדידות הזוגית הן רבות , החל מבגידות ועד למקרי אובדנות , בדרך תמצאו אנשים שהתחילו תחביבים מוזרים כמו קדרות, סלסה, או כתיבת מאמרים בנושאי זוגות ובדידות במערכות יחסים. רגע , מה? לא חשוב , ממשיכים.

בדידות מינית, בואו נדבר עליה רגע. אתם יחד כבר כמה שנים, ניסיתם הכול , ראיתם הכול אחת בשני, המגע מוכר, הריח מוכר, כל המהלכים צפויים מראש…קורה שלפעמים בא לנו פשוט לגמור, בלי לשתף את בן הזוג. המצב הזה מתחיל לקרות יותר ויותר , עד שפתאום הוא הופך להיות המנה העיקרית ויחסי המין מקבלים את התואר הנכסף “המטלה השבועית” במקרה הטוב או ה”מטלה החודשית” במקרה הממוצע. חוסר במגע , חוסר בתשוקה, חוסר במשיכה אינם נדירים ואפילו די שכיחים, אפילו אם אנשים מתביישים להודות בזה. בתוך תוככם נמצאת האמת שלכם, שתפו אותי אם אני טועה, אשמח לכתוב מאמר נגדי שסותר את כל מה שכתבתי עד עכשיו. הבדידות המינית מתווספת לחוסר ההקשבה, לחוסר הביטוי העצמי שלי מול הפרטנר, ואל העובדה שלא תמיד יש לי את מי לשתף במצב הזה.  אתם לא לבד , יש כל כך הרבה זוגות שחיים בבדידות, שחווים חיי פשרה, זוגיות לא ממומשת. נכון יש ילדים, אבל גם אתם הייתם פעם ילדים, זוכרים? הייתם אנשים קטנים עם חלומות ושאיפות, ורצון להגיע לשמיים , לגעת בכוכבים לשתות איזה כוסית וודקה מתוך לוע של הר געש ולאכול צמר גפן מתוק מתוך העננים. טוב אולי לא בדיוק חלמתם על כוסית וודקה כשהייתם ילדים אבל הבנתם את הרעיון.

החדשות הרעות הן שזה מצב די גרוע לשהות בו, ולמען האמת , שורים בו לא מעט אנשים, בין אם מטעמי שגרה ופחד משינויים ובין אם מטעמי חוסר ברירה.

החדשות הטובות הן שתמיד יש ברירה! אה הא! איך הבאתי לכם את זה באופן לא צפוי! ידעתי שתאהבו את המהלך הזה. המצב הזה הוא  מצב הפיך שדורש התגייסות ואומץ לא קטן. אבל מי שמחליט לחיות , למקסם את הרגעים ולחוות זוגיות אמיצה וכנה, זכה בזוגיות חדשה , מנצנצת , וטובה מזאת שהכיר בהתחלה.

 

מורן לי קוגן, יועצת מינית וזוגית

          054-2353634

monazaf123@gmail.com

איך לשמור על הלבד בתוך הביחד – טיפים לשמירת האש בזוגיות

האם העובדה שאנחנו בזוגיות אוטומטית מבטלת את הצורך שלנו בזמן איכות עם עצמנו? זמן פרטי שלי שבו אני יכולה לשהות ולעשות דברים שאינם כוללים את בן\בת הזוג? כמובן שלא. אז מדוע רבים וטובים האנשים שלאחר מספר שנים של זוגיות מוצאים עצמם ללא חברים? ללא עיסוקים מלבד עבודה בית וילדים? ללא זמן פרטי אמתי אינדיווידואלי שבו יכולים רגע לנשום ולהכיר את עצמם מחדש , כמו פעם כשהיינו בני נוער ויכולנו פשוט לטרוק את דלת החדר ולצעוק – “אמא די עזבי אותי אני רוצה להיות לבד!” ונתקעים שעות בחדר מאזינים ל”יהודים” ועושים את מה שעושים? אוקיי אז משהו דומה רק מינוס הצעקות וטריקת הדלת, כי אף אחד מאיתנו לא מעוניין לשלם אקסטרה לבעל הדירה.

אחת האג’נדות שלי היא לתת לגיטימציה למצב שבו זוגיות איננה שווה לביטול עצמי. אחד הדברים שמשאירים את האש בוערת בזוגיות רבת שנים היא העובדה שאיננו לוקחים את בני הזוג שלנו כדבר שמובן מאליו ודבר לא פחות חשוב, שיש לנו עולם תוכן שלם שאיננו כולל את בן\בת הזוג. אני כבר שומעת את פעמוני הנזירה ממשחקי הכס שצועקת “shame” “shame” “shame” ואת הבעבוע הפנימי שלכם (כמובן לא של כולכם) שזועק- אבל זה פתח לבגידה! “אם אני לא אדע מה הוא עושה ואיפה הוא מסתובב הוא יבגוד בי!” אז תנו לי להרגיע אתכם\ן: בגידה עלולה להתרחש עם ובלי קשר לזמן פרטי, בגידה יכולה ואף מתרחשת בזמנים שרובנו לא מעלים על הדעת שאפשר לבגוד בהם למשל בשעות היום בזמן שאנשים נמצאים בעבודה, בנסיעת עבודה, לפני שאוספים את הילדים מהגן, או בכל זמן אחר שכביכול שגור אצלכם בשגרה. מי שרוצה לבגוד – בוגד, לכן לא על זה המאמר היום אלא על הניסיון להעלות את מערכת היחסים שלכם שלב ולהקנות לכם כלים איתם תוכלו להביט בבני הזוג שלכם אולי לא כמו פעם אבל בהחלט עם אש חדשה בעיניים.

אם אתם מוכנים לעשות שינוי במערכת היחסים שלכם קראו את השורות הבאות, אם התחושה היא שאינכם מוכנים קראו בכל זאת, אולי תתבשלו בעוד כמה זמן:

  1. ערבים חופשיים לכל אחד מבני הזוג. כשהילדה שלי נולדה, אחרי שסיימתי להניק, הרגשתי שאני חייבת לחזור לעצמי. מאדם שרגיל לחופש שלו, הפכתי לאסירה בתוך הבית של עצמי. אני אולי משתמשת במילים קשות אך זאת בדיוק הייתה התחושה שעברה עליי (ההורמונים גם תרמו לדרמה אז אל תהיו קשים). בהסכמה משותפת שלי ושל בן זוגי החלטנו כי על מנת לשמור על שפיות ולא לאבד את ה”עצמי” שכל אחד מאתנו אנחנו מחלקים ערבי השבוע כך שלכל אחד מאתנו יש ערבים חופשיים בהם אנחנו יכולים לצאת , להתאמן, לנגן, או לעשות כל העולה על דעתנו. אין שעת חזרה ואין צורך בדיווח. חילקנו בצורה שווה ואת הסופ”שים השארנו משפחתיים, אלא אם מישהו מעוניין לצאת בחמישי או שישי ואז מפרגנים בלב שלם.
  2. לא מסתכלים בטלפונים אחד של השנייה. גם לי לקח זמן לשחרר, עד שהבנתי שזה לא באמת משנה. האמון שלנו והרצון שלנו לצמוח יחד לא יכול להתקיים אם אנחנו מטילים ספק אחד בשני באופן שוטף. שוב, בגידה יכולה להתרחש גם אם תתקינו שבב שעוקב אחרי בן\בת הזוג ושולח נתונים לנאס”א ששולח דו”ח למבקר המדינה שמעביר בפקס לבלש הפרטי ששכרתם, כך שאין ערובה לכלום. חיזוק המערכת הקיימת יכולה להוריד את הצורך בבגידה ולהבעיר את האש הזאת שקצת דועכת אחרי כמה שנים.
  3. מצאו לכם חברים שאינם משותפים ועשו איתם דברים! כמה פשוט…ככה לא פשוט. למי שכבר יש חברים לא משותפים- שאפו, אתם חיים בטופ, צאו לבלות, תחזרו בסעיף הבא. למי שאין חברים משותפים- הסכיתו: מצב שבו אתם מבלים בנפרד מועיל מסיבות רבות. יש לכם זמן להתגעגע, תוכלו לחדש אחת לשני עם סיפורים מצחיקים\מטורפים\עצובים וככה תצרו התניה חיובית של זמן בנפרד = התגעגעות = בא לי עליו\עליה. בקיצור- צרו לעצמכם עולם תוכן שלא כולל את בני הזוג, זה אולי ייקח זמן אבל אף אחד לא רודף אחריכם.
  4. טיפ למטיבי לכת: שינה בחדרים נפרדים באופן שוטף. שינה בחדרים שונים בנפרד וחוברים יחד רק כאשר באמת רוצים לישון יחד. פעולת השינה מקבלת משמעות ולא קיימת מכורח ההרגל. אני יודעת שאני מטילה כאן זעזוע על מוסד הנישואים ועל מושג הזוגיות בכלל בהצהרה שלא משתמעת לשתי פנים- לישון בנפרד. הרי כל מהות הזוגיות היא חבירה אחד לשנייה, הביטחון שאנחנו כבר לא לבד, ומה ממחיש זאת יותר טוב מאשר שינה יחדיו? צודקים. אבל כמה התגעגעתם אחד לשנייה כשגרתם בנפרד? כמה מסתורין נותר בזוגיות שלכם לפני שממשקתם את כל החיים שלכם אחת בשני? זה אולי לא מתאים כל זוג אבל אני ממליצה לנסות לישון בנפרד יום אחד בשבוע לניסיון, אחר כך תבחנו מה ההרגשה שלכם בבוקר. האם היה לכם חסר? האם כמהתם בלילה לחום? האם הבוקר /שאחרי נראה אחרת? ואם כן אז איך?

כל צעד שתעשו זכרו שצריך להגיע מתוך הסכמה מלאה של שני הצדדים. באם יש היסוס של אחד הצדדים, זה טבעי וזה בסדר, אל תכפו את הרצון לשינוי אלא תתחילו לצעוד בצעדים קטנים ובאטיות, תפתחו שיחה טובה על בקבוק יין ותותים (בעונה, אפשר גם ענבים אני לא קטנונית) והשינוי כבר יתחיל את דרכו אליכם.

 

מורן לי קוגן, יועצת מינית וזוגית

        054-2353634

monazaf123@gmail.com

תכונות מאסטר בזוגיות

כיצד תשפרו את הזוגיות שלכם על ידי זיהוי תכונות ה'מאסטר' שחיברו אתכם מלכתחילה?

"את יכולה להיזכר לרגע למה התאהבת ברונן?" אני שואלת את דניאלה במפגש המשותף עם בני הזוג, שניהם בסוף שנות ה-30 לחייהם.

עשר דקות קודם לכן, מטיחים השניים האשמות כוללניות זה כלפי זו ולהיפך. מקצתן נשמעות כך: 'אף פעם לא הבנת אותי', 'את תמיד רואה רק את מה שנוח לך', "אי אפשר לדבר איתך", 'כל השנים ויתרתי כדי שיהיה טוב', 'שום דבר לא עובד בינינו יותר', 'הדבר היחיד שאני חושב עליו אלו הילדים'.

מעבר למילים, אני מזהה את הייאוש. הרי ככל הנראה הם כן הבינו מדי פעם זה/ו את זו/ה ושניהם עשו ויתורים למען הזוגיות, אולם סערת הרגשות בה הם נתונים והתחושות שרק חיכו להתפרץ, מונעות מהם לראות זאת.

דניאלה לוקחת רגע לנשום ומשיבה לשאלתי: "הוא היה צ'ארמר, חברותי. עד היום בכל מקום שהוא נמצא, הוא מרכז העניינים. היה לי כיף להיות בסביבתו, הרגשתי שהוא שם לב אליי. כולם כל הזמן עושים עבורו דברים. המשפחה, החברים. לפעמים אני חושבת שזה מה שהוא היה מצפה שיקרה בתוך הבית. שכל הרצונות שלו יתממשו."

אני מודה לדניאלה על השיתוף ומפנה את אותה השאלה לרונן.

"ספר לי למה התאהבת בדניאלה?"

"אהבתי את השקט שהיא הקרינה, השלווה. שהיא עושה המון דברים מבלי לדבר. שהיא לא באה בדרישות מוגזמות. בשלב מסוים הרגשתי שזה מתהפך לי בפנים. לפעמים אני מסתכל עליה ולא מבין מי זאת. כל דבר שאני עושה עבורה לא מספיק טוב וכל מה שאני מבקש זה יותר מדי ושאני שואל, היא פשוט לא מדברת. מצפה שאני אבין."

דניאלה ורונן, כמו זוגות רבים, הפכו באופן לא בהכרח מודע, את תכונות ה'מאסטר' של הקשר שלהם,  אלו שבזכותן התוודעו האחד/ת לשנייה ואף התאהבו זה בזו, מתכונות 'חזקות' ו'מקרבות' בתחילת הקשר, לתכונות העתידות להחליש אותו.

דניאלה מתארת שככל שעברו השנים, פחות התאים מבחינתה שרונן 'של כולם' , היא חשה שאינה חלק מסדרי העדיפויות שלו. דניאלה בחרה להעביר את המסר בצורה של פגיעות תמידית ובשקט האופייני לה והמעיטה במילים. התקשורת ביניהם הצטמצמה כל כך עד שלא דיברו, אלא על נושאים הקשורים בילדים. כמובן שלשני בני הזוג שותפות בדינמיקה שהובילה למצבם.

בציר הזמן הזוגי שלנו ואף המשפחתי, אנחנו מתפתחים כל הזמן. אנו חווים אירועים, שינויים והמון למידה מודעת ולא מודעת כגון : השלב הרומנטי, נישואים, מעבר דירה, הקמת משפחה.  כמו כן, חלים אירועים משמעותיים בציר הזמן האישי של כל אחד מאתנו, כגון : לידה, מעבר עבודה, מעבר תפקיד, אובדן ועוד.

אירועים ושינויים אלו מעצבים את הצרכים והשאיפות שלנו מעצמנו ומהזוגיות מחדש. את אותו התהליך עוברים גם בני הזוג שלנו. אולם בעוד הנסיבות משתנות,  תכונות האופי שלנו אינן משתנות.

שימו לב : לאורך החיים, תכונה 'חזקה' יכולה להיות 'חלשה' ולהיפך. הדבר תלוי בסיטואציה ובתפיסה של האיש/ה את עצמה/ו ואת בן/ת הזוג שלו/ה. אם ניקח את המקרה של דניאלה ורונן, דניאלה שקטה וממעטת במילים. הדבר משרת אותה מאוד בתחום העיסוק שלה, אולם תקשורת מילולית מצומצמת במערכת היחסים שלה, פוגעת בה. ירון צ'ארמר וחברותי. קל לו להשתלב במסגרות מסוימות ובאתגרים והוא מוקף חברים, אך קשה לו להקצות זמן זוגי שלו ושל דניאלה (לבד), על אף שהוא מודע לכך שזה חשוב לה.

ברגע שכל אחד/ת מהם מצליח/ה לזהות ואז להבין את חולשתו/ה של בן/ת הזוג, הוא/היא נרתם/ת לסייע וניתן להגדיר בזוגיות הזו כללים מוסכמים שיעבדו טוב. כמובן שנדרשת גם אחריות של כל אחד מהם כלפי עצמו.

כאשר רונן מזהה סיטואציה בה דניאלה נכנסת למקום ה'שקט', אולם חשוב לו לנהל את השיח, הוא ירתום אותה לשיחה, יתחבר לאותה 'חולשה'. 'חשוב לי שנדבר כמה דקות לגבי מה שהיה כאן עכשיו', 'אני מרגיש שמשהו מפריע לך, אני מקשיב, ספרי לי'.  דניאלה מצידה תיקח אחריות אישית המאלצת אותה לחרוג ממנהגה ולא תבטל את השיח. הם יתרגלו שיח ביניהם באופן שיהפוך אותו לאורח קרוא בקשר הזוגי. כמו כן, כאשר דניאלה מעוניינת בזמן זוגי, ללא משפחה וחברים נוספים, היא תלמד לומר זאת באופן ברור. רונן מצדו ייקח אחריות אישית וישים את הזוגיות בראש סדרי העדיפויות. שיח והסכמה בין השניים יקדם את הצלחת התהליך באופן שיענה על הצרכים הלא מסופקים של כל אחד מהם בקשר.

ככל שנצליח לזהות את תכונות ה'מאסטר' שחיברו בינינו ונתחבר ל'חולשה' של בן/ת הזוג ממקום של עזרה ולא ממקום של מאבק כוח, כך נדע לאזן את הדינמיקה הזוגית והמשפחתית לכדי מודעת וטובה.

מירב שגב איתן, יועצת זוגית, מינית ומשפחתית.

         054-2011249

  mseitan4u@gmail.com

טיפים לחיזוק הזוגיות

טיפים  לחיזוק הזוגיות

להקשיב אחד לשני– האם בעת ויכוח או דיון זוגי אתם באמת מקשיבים לבן הזוג, או עסוקים בעיקר בהעברת המסר שלכם ?

לא להתעלם ממשברים או להמשיך הלאה בלי ללבן את הקונפליקט- ברגע שסערת הרוחות נרגעות  מעט, נסו לקיים שיחה רגועה ונינוחה יותר על הנושא הקונפליקטיואלי.

לא למהר להתנתק/ לברוח– משבר זוגי מלווה במרבית המקרים בתחושות של ייאוש ותסכול אשר מביאות ל"הרמת ידיים"

לשתף– משבר זוגי הוא חוויה אינטנסיבית אשר מקשה מאוד על מי שנמצא בתוכו לבחון אותו באופן אובייקטיבי. לכן, צריך לשתף עדיף אדם ניטרלי אשר יש לו את הכלים לעזור .

תנו מרחב לבן/ת הזוג כל אחד מבני הזוג יבדוק את עצמו– נסו לשאול את עצמכם מה חלקכם במשבר. לקחת אחריות-בדיקה עצמית אינה מספיקה- אם הבנתם את חלקכם במשבר הזוגי . אמרו זאת ישירות לבן הזוג ואל תחכו שהוא "יודה באשמה" ונסו לשחרר את האגו.

למצוא זמן לעצמכם כזוג ובנפרד

זמן לעצמי – אפשרו אחד לשנייה תחביבים, זמן מנוחה, זמן לבד/ עם חברים/חברות יהיה לכם קל יותר בהדדיות

זמן זוגי חברי – לפני שאתם נפרדים אחד מהשני בבוקר, ספרו לבן/בת הזוג מה אתם הולכים לעשות היום .בסוף כל יום כבו את הטלוויזיה ומצאו זמן לדבר עם בנות/בני הזוג, שיחה נעימה לפני שהולכים לישון .כל יום, מצאו דרך להראות לבן/בת הזוג הערכה אמתית והוקרה

זמן זוגי אינטימי- הבעת חיבה גופנית- לנשק, לחבק, ללטף, נשיקה לפני שהולכים לישון. דייט שבועי – רק שניכם באווירה רגועה .

זמן זוגי אינטימי מיני- כאשר שלושת המעגלים בזוגיות מיושמים תוכלו להגיע למוטיבציה למיניות  ולמרכיבה.

 החלק הרגשי- חיבה, אכפתיות, פרגון, משיכה, משיכה ארוטית, עונג.

 החלק האינטימי- קרבה נפשית, שיתוף בעשיה ובתקשורת, קרבה פיזית מיוחדת.

 החלק הפיזי- מגע מחבק, אוהב, מרגיע מנחם, מעורר.

רוני ברק – עו"ס MSW– ייעוץ וטיפול זוגי

הזוגיות כבר לא מה שהייתה ומרגישים לבד?
רוצים להחזיר את אהבה והתשוקה אך קשה לעשות הצעד הראשון?
הזמן נראה לכם לא מתאים ונשאבים לתוך השגרה?
זהו הזמן להתחיל להתמודד!

               

                     רוני ברק

            נייד: 050-6335365

        ronnieburke@gmail.com

אז איך היה היום בגן?

אז איך היה היום בגן?

איך נגרום לילדים שלנו לשתף אותנו במה שעובר עליהם, בחששות, בקשיים, במצוקות וגם בשמחות?​

כדי שהילד שלנו ישתף אותנו במה שקרה לו היום בגן או בבית הספר –

עלינו ללמד אותו את שפת השיתוף. 

​ילדים בריאים בנפשם שקועים מאד בהווה.

כשהם חוזרים מהגן אחר הצהריים הם לא עסוקים במה שקרה להם בגן, הם רואים נמלה על השביל או ציפור או בלון ונראה שהם שקועים לחלוטין בחוויית העכשיו. זה נהדר. אבל איך בכל זאת נוכל ללמד את הילדים לשתף אותנו במה שעבר עליהם לפני כמה שעות בגן?

הטריק הוא להוות מודל.

כשאנחנו שואלים את הילד על מה שעבר עליו היום (שאלות שנתפסות בעיני הילדים כחקירה ולא כהבעת עניין וסקרנות), בדרך כלל נזכה לתשובות קצרות כמו "היה כיף" או "בסדר".

אפשר, במקום זה, לנסות לספר לילד משהו שקרה לנו. לשתף בעצמנו מתוך העולם שלנו.

כמובן שלא נוכל לספר לילד כל מה שקרה לנו בעבודה, אבל אפשר לחפש דברים קטנים שקרו לנו באותו היום שיכולים לעניין אותו. למשל: "אתה יודע, יובלי, היום כשיצאתי מהעבודה וניגשתי אל האוטו, פגשתי גור חתולים קטנטן שישב על האוטו שלנו והתחמם בשמש" או "הבוקר כשהגעתי אל העבודה גיליתי ששכחתי את המפתחות של המשרד בבית, איזה מזל שבדיוק אז הגיעה חברה שעובדת איתי והיו לה מפתחות משלה". 

​גם שעת ארוחת הערב היא שעה מצויינת ללימוד שפת השיתוף. בנוכחות הילדים – אמא או אבא יכולים לספר זה לזה משהו שקרה להם היום. אפשר גם לשחק סביב השולחן במשחק השיתוף – שבו כל אחד, בתורו, מספר משהו קטן שקרה לו היום. ההורים יכולים להתחיל ולהדגים. כך הילדים חווים איך נוצרת קירבה בזכות השיתוף והם ירצו לנסות גם. 

​בבית שבו ההורים מדברים בשפת השיתוף ביומיום, בשיגרה, יגדלו ילדים שיראו בשיתוף משהו טבעי ויומיומי וילמדו לראות בהורים כתובת עבורם לשיתוף.

מיכל צוקר – יועצת זוגית ומדריכת הורים             

מוזמנים לצור איתי קשר בטלפון:

052-2215675