הלוואי שהיתה כיפת ברזל לפצצות הנוחתות עלינו לעתים במערכת יחסים ארוכה. חשבו על זה, איזו המצאה נהדרת זאת היתה יכולה להיות, נכון?
אז… תרשו לי לשמח אתכם ולכתוב , שבהרבה מצבים , אתם בעצמכם יכולים לבנות בכשרון רב את כיפת הברזל של הזוגיות שלכם. כן כן… אמיתי.
בואו נדבר על חלק מהפצצות ועל כיפת הברזל שלהן:
הפצצה- מריבות. כיפת הברזל- מורכבת משלושה חלקים:
חלק ראשון: ליצור תקשורת טובה,ולהפנים עובדה מאוד פשוטה: המטרות שלכם משותפות. למדו להתווכח נכון: אל תבקרו,אל תשפילו- זה מעליב ,יוצר צלקות ומרחיק. חשבו על מה שאתם אומרים לפני שאתם אומרים. שוחחו בכנות על מה שמפריע . שיחה פתוחה וכנה ,כזו שבונה אמון,היא הדרך היחידה שתוביל להבנה אחד של השנייה ברמה גבוהה יותר.
חלק שני: אל תקראו את המחשבות של בן הזוג שלכם הקשיבו לו. אתם לא נמצאים בראש של בן הזוג,ולמרות שנדמה לכם שאתם יודעים מה מפריע לו או מה הוא רוצה להגיד , יש לי הפתעה בשבלכם, אם תתנו לבן הזוג לדבר,לפרוק ,ולהסביר בסבלנות את התמונה המלאה, סיכוי גדול שתשמעו דברים שטרם שמעתם, ורגשות שלא ידעתם שקיימים. תנו לבן זוג את הרשות לדבר. אל תתפרצו לפני שהקשבתם,קחו נשימה עמוקה ופשוט תקשיבו. לא תאמינו כמה ריבים יכולים להיפתר אם רק תקשיבו רגע למה שיש לצד השני לומר לנו.
חלק שלישי: העבירו מסר ברור, הציעו פתרונות וסכמו את הדברים שהדגשתם.חשוב שההצעות לפתרון יהיו מוגדרות, למשל, "אני רוצה שתתעניין בי יותר" ,היא בקשה כללית,אך המשפט:" אני רוצה שתיזום לפחות שיחה אחת טלפונית איתי במהלך היום" מהווה בקשה ספציפית.
ולבסוף- הרי אנחנו רוצים שמריבות יהיו קצרות ושיגרם כמה שפחות נזק. לשם כך, ניתן לקבוע שלעולם לא הולכים לישון בריב. קבעו כלל: בכל פעם זהו תורו של מישהו אחר ליצור את הפיוס. גם אם הוא מרגיש ה"צודק". מתוך המקום הזה, יושבים, מדברים ומיישמים את סעיפים 1-3.
ואם כבר מדברים במושגים של פצצות וכיפת ברזל, אז בדרך זו ניתן גם לשמור על הפוגה ארוכה .
הפצצה-השקפות עולם שונות (הפצצה הזו נוחתת על בני הזוג לרוב בשנות החיים הראשונות). כיפת ברזל- לראות את השוני ביננו כיפה, מאתגר ומעניין. לקבל ואף להנות מההבדלים מהשקפות העולם השונות שלנו.במקום לראות בהם גורם מאיים ומקור לצרות, ניתן ליישם את סעיפים 1-3 תחת כותרת "מריבות" ,וליצור מודל זוגיות מיוחד לכם הכולל את תפיסות העולם השונות שלכם,ו"לבשל" מהמרכיבים שלהן תבשיל ייחודי רק לכם. הבסיס לכל זה הוא להפנים שתי עובדות פשוטות: האחת,לכל אחד מכם זכות להשקפת עולם כזו או אחרת,השניה,אנשים לא יכולים להפוך לאדם אחר- ומהמקום הזה אין מפסיד או מנצח ,אין מלחמה. הרבה מהשקפות העולם לומדים לקבל. ישנם דברים נפלאים בהשקפות עולם אחרות, ואפשר אפילו לראות את היתרונות שלהן בחיים שלנו .אם נשכיל לראות את היתרונות, אז נדע גם להוקיר אותם,ולהיות סלחנים על מה שלא נוכל לקבל. זכרו- התעסקות על מה שחסר ,מעוור את מה שקיים וטוב. זוגיות בריאה נותנת מקום לכל השקפות העולם לחיות זוז לצד זו.
הפצצה- חוסר אמון בבן זוג (התחושה שהאדם שאיתו אנו חיים לא תמיד רוצה בטובתינו ו/או תחושה שהבן זוג אינו נאמן למערכת הזוגית שלנו). תחושה כזו בהכרח תרחיק אותנו אחת מהשניה . כיפת ברזל- כאשר קיים חוסר אמון במערכת הזוגית, זה בדרך כלל מצביע על הפרעה בסיסית . זוהי נורת הזהרה מסנוורת מאוד. יש לתקשר נכון,ברגישות ,ובמדוייק עם הבן זוג,ויחד עם זאת לעשות עבודה רגשית גם עם עצמינו. במקרים רבים בהם התעורר חוסר אמון במערכת היחסים, קשה מאוד להתגבר עליו ללא ליווי מקצועי. לכן, כיפת הברזל במקרה הזה תהיה פנייה ליועץ זוגי שיבין את הרקע והסיבות להתנהלות האישית והזוגית שהביא לאותו חוסר אמון. יועץ זוגי יבין יחד עם בני הזוג את הדרך בה חוסר האמון משפיע על המערכת הזוגית ,יבין את הצרכים של שני בני הזוג, ויוביל את בני הזוג לזוגיות טובה,נקייה ממחשבות הרסניות ,ויתן כלים שיתרמו לשיפור היחסים.
הפצצה- סגנון הורות שונה (פערים בערכים ובעקרונות ההוריים בין בני הזוג). כיפת הברזל- הרבה פעמים במקרה כזה, ויכוח הוא בלתי נמנע, כי הרי מדובר בבשר מבשרינו, ואם אנחנו חושבים שאנו יודעים מה הטוב ביותר עבורו, ובן הזוג ממש לא בכיוון ,אז נעשה הכל כדי להוכיח אותו על טעותו. אז,נכון, יהיה ויכוח אך בוויכוח נסו להתמקד ברגשות שלכם במקום בטעויות של בן הזוג, שאלו אותו שאלות על פעולותיו כהורה,ומה המחשבה מאחורי פעולות אלה, הסבירו את המחשבה מאחורי הפעולות שלכם ,ומדוע לדעתכם זה ייטיב עם הילד. הורות משנה אנשים,ולעתים תפגשו אדם מעט שונה ממה שהכרתם לפני לידת הילד. תסתקרנו לגביו,למדו אותו מחדש. ההנחה של שניכם צריכה להיות שאתם תוך כדי שיח כנה ,מוצאים את דרך הביניים הנכונה לכם לגידול הילד. לא מפסיקים לדבר על העניין עד שלא מוצאים פתרון שמקובל על שניכם. אם שניכם הורים צעירים חסרי ניסיון ,ועולם הפתרונות שלכם בגידול ילדים הינו צר, אתם לגמרי יכולים להחליט להיוועץ עם מנחה הורים.
הפצצה- שעמום. כיפת ברזל- השקיעו בקשר,תטפחו אותו, תסתקרנו ,מצאו תחומי עניין דומים או ייצרו אותם (הליכה משותפת, סרט,חדר בריחה …). תייצרו את כל זה כבר בתחילת הקשר כי לאחר מס' שנים,קשה מאוד להתחיל לייצר עניין משותף והשעמום רק עולה ועולה. תקשיבו לרגשות הלא נעימים שהשיעמום מעלה בכם,שאלו את עצמכם, מה אתם יכולים לעשות עם הבן זוג /לבד שהרגשות הללו יעלמו. דברו על כך עם בן הזוג.
הבשורה המשמחת היא, שפצצות במערכת הזוגית, אינן בהכרח הרסניות. לעתים, אותן פצצות באות ללמד אותנו הרבה על עצמינו,על בני הזוג שלנו ,ועל המערכת הזוגית שלנו. הפצצות הללו יכולות להצמיח אותנו למקומות טובים. עלינו רק לעצור ,להקשיב לרצונות שלנו, של בני הזוג, להבין שאין כאן מפסיד או מנצח, ושכל פעולה של שניכם היא לטובתכם בלבד. תובנה זו תוביל להקשבה אמיתית, בשביל להבין באמת,בשביל לראות באמת,בשביל להרגיש באמת אתכם,את הצד השני ,וליצור יחד מתוך אהבה, שיתופיות,הכלה, חמלה והתחשבות.
ק' – קריאת מחשבות. מלמדים אותנו שאם מישהו באמת אוהב אותנו – הוא ידע לבד מה אנחנו רוצים. זו שטות מוחלטת. האחר הוא אחר. ואין לו שום דרך לדעת מה את אוהבת שיעשה או יגיד, איפה את אוהבת שיגע ואיך. ספרו לאהובים שלכם איך אתם רוצים להרגיש אהובים ואל תתאכזבו אם הם לא מדייקים, למדו אותם שוב.
הקשבתי לה – היא דיברה במילים ובתנועות הגוף.
כיצד הדימוי העצמי משפיע על הזוגיות? 
בדיון סוחף הגענו לשאלה של – למה נשארים בזוגיות כשהיא גוססת?
החיים מביאים אותנו למחוזות שלא תמיד ידענו, תכננו או רצינו.
מה כלול בנתינה שבונה את הזוגיות? נתינה כוללת בתוכה לא מעט עשיה פיזית ( לקחת, להביא, לבשל, לכבס וכד') כך נוצר קשר ושייכות יומיומי, ובוודאי כאשר עשיה זאת נעשית מתוך שימחה אבל, הנתינה הגדולה והעיקרית לדעתי, היא השקעת מאמץ אמיתי להבין את הצרכים של בן הזוג ולהיות שם איתו ובשבילו. להיות איתו בהצלחות ובשמחות וגם להיות איתו כשקשה. לדעת מתי ללחוץ ומתי להרפות. וככל שנהיה יותר מעניינים ויותר מקוריים כך תתעצם האהבה ולא תישחק.
