רובנו אם לא כולנו , ייחלנו לרגע בו נפגוש את הנפש התאומה שלנו, את האדם שיסיר מאתנו את נזר הבדידות ויעטה על ראשנו טייטל חדש ומבריק המתנשא מעל כל הבושות והשאלות החודרניות שספגנו בערבי שישי עם המשפחה – “בזוגיות”.
כן כן, הגיע הרגע בו אנחנו בזוגיות עם אדם שעונה לנו כמעט על כל הצרכים, שמרגיש אותנו, שאנחנו נהנות ונהנים לשכב עמו, לתת ולקבל, להעניק ולספוג, לצחוק ולבכות, ועוד כל מיני קלישאות שמבוססות על תן וקח. החלום התגשם, המטרה הושגה, היעד נכבש, והלב התרחב.
כמה זה נפלא לצאת ולבלות, לעיתים בדאבל דייט עם הזוג היפה השני בחבורה שלכם, לעיתים לבד , להתמזמז מול כל רווקי תל אביב הצעירים לנצח, להנציח לעולמי עד תמונות שלכם והכלב הפשושון שלכם באינסטוש ובפייסוש, כמה לבבות ווירטואלים מורעפים עליכם ותגובות כגון “איזה מהממים שאתם! חמסה!!” נזרקות ונכתבות כמו עשרות אגורות שנחשבות כטיפ למלצר שנתן לנו שירות גרוע. אח , זאת בהחלט תקופה מדהימה.
ואז מתחתנים, או שלא. מביאים ילדים, או שלא, אך עוברת תקופה, שנה ועוד שנה ועוד שנה , והופ עשור יחד. עבר מהר אה? זה הזמן לחגוג את הזוגיות החדשה שנוצרה. לא , לא את הזוגיות החדשה שחגגתם שלשום עם הפילגש, אלא את הזוגיות החדשה שלכם, זאת שכבר לא מזכירה כמעט במאום את הזוגיות שהייתה לפני עשור. השתנתם, עברתם כברת דרך כבני אדם, כאינדיווידואלים, כאוטונומיות נפרדות.
השחיקה שבגידול הילדים מולידה עשרות תרחישים, ואם לא ננסה להיות פוליטיקלי קורקט אלא ננסה להיות אמיתיים עם עצמנו בקריאת שורות אלו אני בטוחה שיש במוחכם מספר תרחישים שעוברים על בני זוג במהלך הזוגיות. ישנו משפט שאומר : “העיניים נשארות רווקות”. אני אומרת שגם הידיים וגם הרגליים והלשון ובעיקר הרצון באדרנלין ותחושת החיות נשארים רווקים (וכמובן שגם האגן, מה חשבתם שאחסיר אותו? זה לא מאמר לאנשים בעלי לב חלש) . לא , זה לא מאמר על פוליאמוריה או בגידות, זה מאמר על בדידות , והיא קיימת בכל סוגי מערכות היחסים, גם הפתוחות שביניהן יכולות להיכשל במתן המענה לצורך הבסיסי שלנו באינטראקציה.
הבדידות לא חייבת להגיע ברבות השנים, ישנן בדידויות שמגיעות גם בהתחלה, ומשום סיבות כלשהן הזוג מחליט שראוי לו להישאר יחדיו (השד יודע למה, אבל מסתבר שזה קורה , ולא מעט כך שאל לנו לשפוט, אולי מעט לרחם על הנפשות המסכנות).
רגע אבל אנחנו יחד, אנחנו ישנים יחד, אוכלים יחד, איך את יכולה להגיד שישנה בדידות במערכת יחסים? ועוד בנישואים !? למי יש זמן בכל להיות לבד עם כל הביחד הזה? אז יש, ולא מעט.
מתי ניתנה לכם ההרגשה שאפשר לדבר בפתיחות מלאה במערכת היחסים? להגיד בקול רם את כל הצרכים העמוקים , האמיתיים , האלה שאולי לא נשמעים הכי אתיים, הכי זוגיים, כאלו שרק מעצם אמירתם יש בהם סיכון בפירוק המשפחה? או לפחות כך אתם חושבים.
אם הייתם אומרים לבני הזוג שלכם באמת מה חסר לכם, מה הייתה התגובה שלהם? נסו לדמיין עצמכם מדברים בגלוי ומשתפים את הכול! (כן גם את הפנטזיה הזאת שאתה מת לנסות אבל אתה יודע שלא יקום ולא יהיה כי תגיעו לרבנות רק מעצם העובדה שהעלית את הנושא).
הבדידות לא מתבטאת רק בחוסר היכולת לבטא רצונות תשוקות מאווים ומחשבות. היא מגיעה גם כאשר אתם מבטאים אך אין מענה מן הצד השני. משל הייתה לכם בריכה אך מעט מאוד מים ממנה אתם תצליחו לספוג בכיסים. (למי שתהה דימויים מוזרים זה כאן, אז אל תלכו יש עוד כמה בדרך) התסכול לפעמים חונק והוא יכול להיות מאוד אכזרי. תופעות הלוואי של הבדידות הזוגית הן רבות , החל מבגידות ועד למקרי אובדנות , בדרך תמצאו אנשים שהתחילו תחביבים מוזרים כמו קדרות, סלסה, או כתיבת מאמרים בנושאי זוגות ובדידות במערכות יחסים. רגע , מה? לא חשוב , ממשיכים.
בדידות מינית, בואו נדבר עליה רגע. אתם יחד כבר כמה שנים, ניסיתם הכול , ראיתם הכול אחת בשני, המגע מוכר, הריח מוכר, כל המהלכים צפויים מראש…קורה שלפעמים בא לנו פשוט לגמור, בלי לשתף את בן הזוג. המצב הזה מתחיל לקרות יותר ויותר , עד שפתאום הוא הופך להיות המנה העיקרית ויחסי המין מקבלים את התואר הנכסף “המטלה השבועית” במקרה הטוב או ה”מטלה החודשית” במקרה הממוצע. חוסר במגע , חוסר בתשוקה, חוסר במשיכה אינם נדירים ואפילו די שכיחים, אפילו אם אנשים מתביישים להודות בזה. בתוך תוככם נמצאת האמת שלכם, שתפו אותי אם אני טועה, אשמח לכתוב מאמר נגדי שסותר את כל מה שכתבתי עד עכשיו. הבדידות המינית מתווספת לחוסר ההקשבה, לחוסר הביטוי העצמי שלי מול הפרטנר, ואל העובדה שלא תמיד יש לי את מי לשתף במצב הזה. אתם לא לבד , יש כל כך הרבה זוגות שחיים בבדידות, שחווים חיי פשרה, זוגיות לא ממומשת. נכון יש ילדים, אבל גם אתם הייתם פעם ילדים, זוכרים? הייתם אנשים קטנים עם חלומות ושאיפות, ורצון להגיע לשמיים , לגעת בכוכבים לשתות איזה כוסית וודקה מתוך לוע של הר געש ולאכול צמר גפן מתוק מתוך העננים. טוב אולי לא בדיוק חלמתם על כוסית וודקה כשהייתם ילדים אבל הבנתם את הרעיון.
החדשות הרעות הן שזה מצב די גרוע לשהות בו, ולמען האמת , שורים בו לא מעט אנשים, בין אם מטעמי שגרה ופחד משינויים ובין אם מטעמי חוסר ברירה.
החדשות הטובות הן שתמיד יש ברירה! אה הא! איך הבאתי לכם את זה באופן לא צפוי! ידעתי שתאהבו את המהלך הזה. המצב הזה הוא מצב הפיך שדורש התגייסות ואומץ לא קטן. אבל מי שמחליט לחיות , למקסם את הרגעים ולחוות זוגיות אמיצה וכנה, זכה בזוגיות חדשה , מנצנצת , וטובה מזאת שהכיר בהתחלה.
מורן לי קוגן, יועצת מינית וזוגית
054-2353634
monazaf123@gmail.com
